|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ומלקטין עשבים בכל מקום, חוץ משדה תלתן – גרגרנית החילבה (יוונית)
"ומלקטין עשבים בכל מקום, חוץ משדה תלתן. למימרא, דתלתן מעלו לה עשבים, ורמינהי: תלתן שעלתה עם מיני עשבים אין מחייבין אותו לעקור! אמר רב ירמיה, לא קשיא: כאן לזרע, כאן לזירין; לזרע קשו לה עשבים, דמכחשי לה; לזירין מעלי לה, דכי קיימי ביני עשבים מירכבא" (בבא קמא, פא ע"א).פירוש: ועוד אמרו שתיקן שיהיו מלקטין עשבים בכל מקום, חוץ משדה תלתן. ושואלים: למימרא [האם מכאן אפשר לומר] שצמח התלתן מעלו [מועילים] לה עשבים הצומחים לידו? ורמינהי [משליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בענין כלאים: תלתן שעלתה (צמחה) עם מיני עשבים אין מחייבין אותו לעקור את העשבים משום כלאים. וטעמו של דבר משום שעשבים אלה מזיקים לתלתן ואינו רוצה בקיומם, ואם כן מדוע אמרו שאסור לעקור עשבים הגדלים בשדה תלתן, שאין הם בכלל תקנת יהושע? ומשיבים: אמר רב ירמיה, לא קשיא [אינו קשה]: כאן במקום אחד מדובר שמגדל את התלתן לצורך זרע התלתן, וכאן במקום אחר מדובר שמגדל את התלתן לזירין (לצורך הגבעולים), ומסביר את ההבדל; אם מגדלה לזרע קשו [קשים] לה עשבים, דמכחשי לה [שמכחישים אותה] את היבול, ובמקרה שכזה אין מחייבים לעקור העשבים משום כלאים. ואם מגדלה לזירין מעלי [מועילים] לה העשבים, דכי קיימי ביני [שאם גבעולי התלתן עומדים בין] העשבים מירכבא [התלתן רוכב, נכרך, עליהם], ובמקרה שכזה אסור ללקוט עשבים משדה תלתן של חבירו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
מהו תלתן ולמה הוא שימש? ראו במאמר "מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל" (ביצה, יג ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
המשנה בכלאים (פ"ב מ"ה) מתארת מצב שבו עלו בשדה צמחים ממינים אחרים שלא נזרעו על ידי בעל השדה: "... תבואה שעלה בה ספיחי אסטיס, וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה, וכן תלתן שהעלה מיני צמחים, אין מחייבין אותו לנכש, אם נכש או כיסח אומרים לו עקור את הכל חוץ ממין אחד". לדעת המפרשים הסיבה לכך שאין מחייבים את החקלאי לנכש, למרות האיסור לקיים כלאים, היא משום שהוא אינו מעוניין במינים האחרים. למשל כתב הרמב"ם בפיהמ"ש: "... והטעם באלו הדינים, שהצמח המעורב ממינים הרבה אם רואים שאינו לרצונו של בעל השדה אין מחייבין אותו לעקור. ומקום הגרנות אין רצוי שיצמח בו כלום, שצריך שיהיה חלק כדי לדוש שם. וכן התלתן אם זרעו למאכל אדם יזיקוהו העשבים וכו'". האיסטיס הוא דוגמה, שלא הובאה בסוגייתנו, לצמח העלול להזיק לגידול העיקרי (על האיסטיס ראו במאמר "אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו" (מגילה, כד ע"ב)). צמיחתם של ספיחי איסטס בתוך שדה תבואה גורמת לחקלאי נזק, כי מחד גיסא כמותם קטנה ואינה מספיקה להפקת צבע ומאידך גיסא הם עלולים לפגום כמותית ואיכותית בגידול העיקרי, התבואה.
סוגייתנו מצטטת מתוך המשנה את החלק הדן בשדה תלתן שעלו בו עשבים. משנה זו הובאה כסתירה לאחת מבין עשר התקנות של יהושע בן נון שהובאו בגמרא: "ומלקטין עשבים בכל מקום, חוץ משדה תלתן. למימרא, דתלתן מעלו לה עשבים, ורמינהי: תלתן שעלתה עם מיני עשבים אין מחייבין אותו לעקור". מפרש רש"י: "חוץ משדה תלתן - דמעלו לה עשבים הגדילות עמה והתולשן מפסיד את התלתן תלתן מין קטנית ושמה פנגרי"א ... אין מחייבין אותו לעקור - העשבים ממנה משום כלאים לפי דבעל כרחו עתיד ליטלו שמפסיד את התלתן. רבי ירמיה מיישב את הסתירה: "לא קשיא: כאן לזרע, כאן לזירין; לזרע קשו לה עשבים, דמכחשי לה; לזירין מעלי לה, דכי קיימי ביני עשבים מירכבא". מפרש רש"י: "כאן - שהתלתן עומדת ליזרע. כאן - שזרעה לאכול הזירין טודילי"ש בלע"ז(1). דמירכבא - מתפשטת וגודלת על העשבים ונעשין לה סמיכה כעין דלת של כרם". תרוץ נוסף לסתירה: "כאן לאדם, כאן לבהמה, דכיון דלבהמה הוא דזרעה, עשבים נמי מיבעי לה". על פי התרוץ הראשון הגורם הקובע הוא חלק הצמח המיועד לשימוש ולפי התירוץ השני למי מיועד התלתן.
ברש"ש ובכת"י רש"י הגירסה "עומדת לזרע" שניתן להבינה כמיועדת למאכל כזרעים אך גם כעומדת להיזרע. חלקה השני של תשובת רבי ירמיה על פי הגירסה שלפנינו בעייתי. רש"י גרס "מירכבא" ותיאר מצב שבו התלתן מטפס ונסמך על העשבים. תיאור זה תמוה משום שגרגרנית החילבה היא צמח זקוף שאינו מטפס. מסיבה זו נראה לי שעדיף לגרוס כפי שגרסו כמה כתבי יד של התלמוד "מירככא". גם בערוך (ערך "רך") נכתב: "... כדקיימא ביני עשבים מירככא לשון ריכוך ל"א מרכבא שוטחת עצמה על גבי עשבים וגדילה באורך". ייתכן שהגידול של התלתן עם העשבים בצפיפות שומר על לחות התלתן או מונע את התפתחות הרקמות הקשות בעלים והגבעולים והם רכים יותר בעת הקציר. בלשון המאירי:
שאלה זו לגבי הסתירה בין המקורות ותשובה המשלבת את שני תירוצי רבי ירמיה מופיעות גם בירושלמי (כלאים, פ"ב הל' ג') המקשה על הוראת המשנה:
מפרש "פני משה": "כשזרעה לעמיר היא מתניתא. הך ברייתא דתנאי יהושע מיירי בשזרע התלתן לעמיר לעשות מהן קש לקשר העמרים של תבואה הלכך המלקט עשבים משדה תלתן מפסיד אותן. והא תנינן הכא וכן תלתן וכו'. ומשום דבלאו הכי עומדין לעקור הן לפי שהעשבים קשים לתלתן הן והיך אמרת דמעלין להן. בשם גרמיה. משמיה דנפשיה מתרץ לה בשהעלת לזרע. כלומר דהכא במתניתין מיירי שזרע בשדה להתלתן לזרע או שיהא למאכל אדם מה שהעלת השדה אותן ולפיכך העשבים קשין להן שמכחישין אותן ונפסד טעמן". הסברו של רבי יעקב בר אחא בירושלמי נראה פשוט יותר משום שהוא מגביל את האיסור ללקט עשבים בשדה תלתן דווקא לשדה המיועד לצורך "עמיר". לפירושו של "פני משה" הכוונה לשימוש בעומרי קש לחציר המיועד להאכלת בהמות. ייתכן שנוכחות העשבים מגדילה את כמות הקש העומד לרשות הקוצר או אולי אפילו למרעה ולכן היא רצוייה לחקלאי. היתרון של גידול משותף של עשבים וגרגרנית היה ידוע כבר בתקופה הרומית. פליניוס וקולומלה המליצו למגדלי הגרגרנית להזניח את השדות כנראה על מנת שיתפתחו בהם עשבים (על פי מאמרו של הרב ארי לנדא ). יתר על כן, מחקרים מודרניים(3) הוכיחו שגידול משותף של חיטה וגרגרנית העלה את כמות היבול ואיכותו מעבר לגידול של כל צמח בנפרד. ניתן להניח שתוצאה דומה תתקבל גם בגידול של עשבי בר וגרגרנית. נושא חשוב, שלא נרחיב בו, המלווה את תקנת יהושע הוא שאלת איסור הכלאיים. לאור העובדה שהעשבים הגדלים בשדה התלתן מועילים לגידול, עולה השאלה מדוע הם אינם אסורים משום כלאי זרעים. התוס' במקום נדרשו לשאלה:
בניגוד למחשבה הפשוטה האומרת שהגידול העיקרי הוא הגרגרנית והעשבים עלו מאליהם הרי שבחידושי הרשב"א אנו מוצאים טענה הפוכה:
דבריו תמוהים מסיבות נוספות. אם אכן החקלאי זרע את העשבים מדוע כה וודאי שהוא יעקור אותם לטובת התלתן שעלה מאליו. עצם תקנת יהושע המתירה לעקור עשבים בכל שאר השדות לא מובנת אם אכן הם הגידול שנזרע.
תודה לרב חיים צפרי על תרומתו לרשימה זאת.
|
 |
 |
|
| גרגרנית ערבית צילם: יעקב גרזון | גרגרנית החילבה - תרמילים צילם: yak |
(1) ד"ר מ. קטן מתרגם ב"אוצר לעזי רש"י" tudels = צינורות במובן גבעולים..
(2) זרעי החילבה נזרעים בעומק מקסימלי של 1 ס"מ משום שהנביטה תלויה באור.
(3) A. Ghanbari-Bonjar & H. C. Lee, 2003. 'Intercropped wheat (Triticum aestivum L.) and bean (Vicia faba L.) as a whole-crop forage effect of harvest time on forage yield and quality'. Grass and Forage Science, 58. Pp: 28-36.
Zhang, J. et al., 2015. 'Legume-Cereal Intercropping Improves Forage Yield, Quality and Degradability'. PLoS One. 10(12). .
לעיון נוסף:
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 171-172).
גרגרנית החילבה באתר צמח השדה.
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 170).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.