סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


מצוות עשיית סוכה

שבועות כט ע"א

 

"נשבע לבטל את המצוה, שלא לעשות סוכה, ושלא ליטול לולב, ושלא להניח תפילין, זו היא שבועת שוא".

מה פירוש הביטוי 'לעשות סוכה' – בניית הסוכה, או קיום מצוות הישיבה בסוכה?

בספר יד מאיר לר' דוד מאיר בן יהושע פריש (סימן יד) דייק מהלשון 'לעשות סוכה' שלא אמרו 'לישב בסוכה', שמדובר בנשבע שלא לבנות סוכה, כגון שחס על כספו.

השדי חמד בפאת השדה (מערכה א כלל כד אות ד) הביא את דבריו, וכתב שהשיב לו שפירוש המשנה הוא שנשבע שלא לישב בסוכה, והראיה מלשון הרמב"ם בהלכות נדרים ג, ו: "כיצד חלים הנדרים על דברי מצוה כדברי הרשות, האומר הרי המצה בלילי הפסח אסורה עליו, הרי ישיבת הסוכה בחג הסוכות אסורה עליו והרי התפילין אסורות בנטילה עליו הרי אלו אסורין עליו", והשו"ע יו"ד רטו, א: "נדרים חלים על דבר מצוה. כיצד, אמר: קונם סוכה שאני יושב, לולב אני נוטל, אסור לישב בסוכה וליטול לולב".
אך ראיה זו יש לדחות, שהזכירו כאן לישב בסוכה לצורך החידוש שבאופן זה חל הנדר למרות שחל על עצם המצוה ממש. ואילו את דין משנתינו עצמו אימתי לא חלה השבועה הביא הרמב"ם כלשון המשנה בהלכות שבועות ה, טו: "כיצד כגון שנשבע שלא יעשה סוכה ושלא ילבוש תפילין".

לכאורה נראה מלשון המשנה כשדי חמד, שאילו לעשות סוכה היה לבנות סוכה היה צריך להמשיך באותו אופן בהמשך, ובמקום "ושלא להניח תפילין" היה צריך להיות 'ושלא לקחת תפילין' כלומר לקנות, כלשון במסכת סוכה דף מב ע"א: "תנו רבנן: קטן היודע... לשמור תפילין - אביו לוקח לו תפילין". וכן במילים "ושלא ליטול לולב". ואת לשון המשנה בענין סוכה אפשר היה לתרץ שנקטה בלשון הכתוב (דברים טז, יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ.

אלא שאדרבה, כתב הרש"ש: "במשנה שלא לעשות סוכה ושלא ליטול לולב. הא דתני גבי סוכה העשייה ולא הישיבה כדתני גבי לולב הנטילה (ובנדרים ט"ז ב' אמר רבא באמת הא דאמר שלא אשב בסוכה) עי' סוכה (י"א ב') גבי פלוגתא דעבר וליקטן ויתיישב לך". כלומר שהחילוק הוא בדוקא, למרות שבלולב וכן בתפילין מדובר רק בקיום המצוה עצמה, בסוכה גם בנייתה בכלל. שכך מפורש במסכת סוכה דף יא ע"ב: "תניא גבי סוכה תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי", שהמצוה עוסקת גם במעשה בנייתה והקפידה התורה שתיעשה באופן הכשר. ובהמשך הסוגיה שם מבואר שלא למדו מסוכה ללולב, ואין בהכנתו מצוה.
והביא בהערות הגרי"ש אלישיב כאן ולעיל בדף כה ע"א שבמפורש כתב רש"י במסכת מכות דף ח ע"א: "כי לא מצא חטובה אין החטבה מצוה אלא עשיית הסוכה", כלומר שבעשיית הסוכה יש מצוה, אך לא בחטיבת העצים עבורה. והביא שם גם מדברי ההעמק שאלה שכיון שנקטה התורה בסוכה בלשון תַּעֲשֶׂה, גם העשיה עצמה מצוה כשאין לו סוכה, למרות שכשרה גם סוכה שנבנתה לצל ולא לשם מצוה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר