"חוטף" קדיש לא לפי זכותו

הרב דב קדרון

בבא קמא עו ע"א

אדם שהקדיש בהמה לקורבן, ובא גנב וגנבה, ונשחטה סתם בבית המקדש – על זה נאמר: "חזרה קרן לבעלים", כלומר כיוון שהבהמה נשחטה לשמם הקורבן נחשב לקורבנם, והרי זה כאילו שהגנב כבר החזיר את הגניבה.

החתם סופר (שו"ת יורה דעה סימן שמה) כותב שבצעירותו שמע בפרנקפורט בשם הגאון שב יעקב, שבהיותו שם אמר לאבלים שכל מי שאומר קדיש שמגיע לחברו לא הועיל לעצמו ולא הפסיד לחברו, כי הקדיש עולה לנשמת מי ששייך לו.

הוסיף על כך החתם סופר שיש לזה מקור בגמרא: הגונב עולתו של חברו והקריבה פטור שהרי חזרה קרן לבעלים, כי בשמים ידוע עבור מי הקורבן מרצה, וכן בקדיש, בשמים יודעים למי מגיעה הזכות של אמירת כל קדיש.

על פי זה הוא כותב שכאשר יש ריב בין אבלים לגבי אמירת קדיש, וחלקם עומדים ומתגברים על אחרים, וגורמים להם להתפשר, אין זה מועיל לאותם שמתגברים, כי אם זכות הקדיש לא מגיעה להם, גם אם יאמרו אותו – הזכות תיזקף לטובת מי שזו זכותו האמיתית.