האם השובר שמשה חייב לשלם?
הרב דב קדרון
בבא קמא נח ע"א
בגמרא מסופר על אדם שקצץ עץ דקל של חבירו, כפי שמסביר רש"י, אולם הרמב"ם מפרש שהמזיק אכל את הפירות ולא קצץ את העץ עצמו.
בעל שו"ת אור לציון (חלק א - חושן משפט סימן ד) כותב שממחלוקת זו נובעת מחלוקת נוספת שנחלקו בה גם רבותינו האחרונים:
בספר תולדות חפץ חיים כתב שאנשים חושבים שמי ששובר שמשה של חלון של בית חבירו חייב לשלם, אולם אין הדבר כן, שהרי מהפסוק: "ובער בשדה אחר" לומדים (ב"ק נ"ח ע"ב), שאם אכלה הבהמה ערוגה, שמין אותה בששים, כלומר שמין שדה בת ששים ערוגות כמה היתה שוה עם הערוגה וכמה היא שוה בלא הערוגה, ואת ההפרש ישלם המזיק. וכן גבי שמשה, צריך לשום את הנזק אגב הבית כולו, כמה שווה בית עם שמשה בחלון וכמה שווה בלא שמשה, וכיון שאין הפרש. פטור המזיק מלשלם,
אולם החזון איש חולק על כך, וכתב (ב"ק סי' ו' ס"ק ג'): ונראה דכיוון דאין בית עומד למכירה אלא לתקן בדקיה, משלם מה שחבירו מפסיד בהוצאות התיקון. כלומר לדעתו יש הבדל בין נזק שוודאי עתיד הניזק לתקן לבין נזק שלא בהכרח עתיד לתקן, ובנזק שמוכרח לתקן חייב המזיק לשלם הנזק כפי ערכו, ורק אם אינו עתיד לתקן שמין את הנזק אגב השדה בששים, ולפי דבריו בשמשה של חלון, שעתיד הניזק לתקן הנזק, כי אין משתמשים בבית ללא שמשה, יתחייב המזיק לשלם כפי שוויו.
