מה שלומדים מכלבים / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא קמא ס ע"ב
תנו רבנן: כלבים בוכים - מלאך המות בא לעיר, כלבים משחקים - אליהו הנביא בא לעיר.
לכאורה ניתן לשאול קושיה פשוטה על קטע הגמרא הזה, והרי ישנה גמרא במסכת ברכות (ג, א) שאומרת שהכלבים צועקים בכל לילה באשמורה השניה. אם כך, מה ההבדל בין הבכי של הכלבים שמלמד על בואו של מלאך המות כפי שמלמדת אותנו הסוגיה כאן, והצעקות של הכלבים שמתרחשות בכל לילה כפי שמלמדת אותנו הסוגיה בברכות?
שאלה זו נשאלת על ידי רבי ישראל דב מווילעדניק (שארית ישראל, שער השובבי"ם דרוש עשירי), שמשתמש בה בכדי ללמוד לימוד גדול על העולם שבו אנחנו חיים, והכוחות שפועלים בו.
נביחות הכלבים הן לכאורה דבר מטריד ולא נעים לאוזן, שלא לומר שהן מפחידות לעיתים. אולם, יש בהן דבר חיובי: הן מרחיקות גורמים עויינים.
בדומה לצעקות הכלבים שקורות במרחב הפיזי של העולם הזה, ישנן גם 'צעקות כלבים' רוחניות בעולמות העליונים, שכן כל פרט בעולם הזה הוא תמונת מראה למופעים רוחניים מקבילים בעולמות העליונים.
'צעקות הכלבים' בעולמות העליונים הם אותם גורמים שהקב"ה מציב סביבנו כ'כלבי שמירה', שמרחיקים מעלינו מזיקים כאלו ואחרים, ודואגים לשמור על ביטחוננו הרוחני.
לכן, יש להפריד בין צעקות הכלבים כפי שהן בכל לילה, שמייצגות את המופע השלילי של הכלבים, המפריעים, המפחידים והמציקים, ובין בכי הכלבים שמגיע להזהיר מפני מלאך המוות המזיק, כפי שמופיע בסוגיה.
והלקח הגדול שנלמד משתי סוגיות אלו הוא, שמשימת החיים שלנו בעולם הזה, היא להתעקש ולחפש בכל פרט ובכל בחינה שיש בעולם את הצד החיובי, ותמונת המראה הרוחנית שהוא משדר אלינו, ורק כך נוכל להגיע להבין את הדברים לאשורם.
