הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

בבא קמא מז ע"ב

האם אדם שביקש מחברו להניח אצל חברו בבית וחברו הסכים האם החבר התחייב בשמירה על החפץ?

התלמוד הבבלי מביא מחלוקת בעניין: רבי אומר כל עוד האדם לא אמר במפורש שמקבל שמירה הוא לא מקבל על עצמו לשמור ולכן לא חייב בשמירה, לעומת זאת חכמים סוברים שאדם שאומר שאומר לחברו תניח אצלי חפץ מקבל על עצמו שמירה ולכן חייב בשמירה.

התלמוד הירושלמי (בבא קמא ה,ד) מצמצם את המחלוקת ואומר שגם רבי וגם חכמים מסכימים שאם אדם הסכים לחבר שלו להכניס חפץ אליו לבית מקבל על עצמו לשמור, לעומת זאת במקום שאינו משתמר כמו שדה כולם מסכימים שלא מסכים להרשות לחבר להניח את החפץ אלא השומר צריך להגיד במפורש במקבל על עצמו לשמור, ומה שנחלקו חכמים ורבי זה רק בחצר שמצד אחד היא לא שמורה כמו בית, מצד שני היא לא פרוצה כמו שדה.

• מעניין הדבר שהראשונים חולקים כמו מי פוסקים כמו רבי או כחכמים ולא מביאים את הירושלמי המצמצם את המחלוקת.