מתוך: עלון אורחות חיים במשפטי התורה
 

הוצאת מים לרשות הרבים

הרב צבי שפיץ

בבא קמא ל ע"א

שאלה:
א. האם מותר לבעל חנות הנמצאת בסמוך לרשות הרבים, להוציא את המים ששטף בהם את חנותו לרשות הרבים?
ב. האם מותר לשפוך מים דרך המרזב שבמרפסת ביתו, הנמצא מעל מדרכה של רשות הרבים?
והאם יש חילוק במקרה זה, אם הקבלן הוא זה שהניח את המרזב שבמרפסת מעל רשות הרבים, או שהדייר עשה זאת מעצמו?

תשובה
א. מותר לאדם להעביר דרך רשות הרבים לתעלת ניקוז הנמצאת בצידי הכביש וכדו', את המים שבהם ניקה את דירתו, חנותו, מכוניתו וכדו', ואפילו אם המים אינם נקיים. היתר זה קיים בתנאי - שידאג שהמים לא ישהו ברשות הרבים, אלא יעבירם מיידית ע"י מגב, מהמדרכה לתעלת הניקוז שבצידי הכביש.
למרות ההיתר האמור, אם אדם שעבר באותה שעה ברה"ר, החליק במים אלו וניזוק מהקרקע שהמים נמצאים עליה - חייב מוציא המים לשלם לנחבל את הנזק שנגרם לגופו, ופטור מלשלם לו על הנזק שנגרם לבגדיו או לכליו.
ב. אסור לשפוך מים מביתו לרשות הרבים דרך המרזב שבמרפסת או בכל אופן אחר, אם המים עלולים להשפך על הולכי רגל או על המכוניות החונות שם וכדו'. איסור זה קיים - אפילו אם המים ישפכו רק על מדרכת רשות הרבים ולא על ראשי האנשים או על המכוניות שחונות שם, היות והמים ישארו על המדרכה של רה"ר.
כמו כן האיסור קיים, אפילו אם הקבלן שבנה את הבנין אשם ביצירת מצב זה. כגון: שהניח את המרזב של המרפסת באופן שיפלו המים על מדרכת רשות הרבים. וכל שכן שהאיסור קיים אם המים ששופך נופלים על הולכי הרגל.
ג. לאור האמור לעיל, צריך בעל הדירה לחבר צינור למרזב שיוליך את המים ישירות לתעלות הניקוז או למקום צדדי בגינה המשותפת של הבנין וכדו'. וללא סידור זה - אסור לו לשפוך את המים לרשות הרבים. כמו כן, על בעלי המזגנים הנמצאים מעל רשות הרבים, לדאוג שהמים היוצאים מהמזגן שלהם לא יפלו על הולכי הרגל או ישארו על המדרכה ברה"ר. ובכל המקרים שמי המזגן עלולים ליפול על הולכי הרגל או שישארו על מדרכת רה"ר - אסור להם להפעיל את המזגן עד שיסדירו את הדבר.

מקורות:
1. כתב המרדכי בסוף ב"מ (סי' תטז) ונפסקו דבריו ברמ"א (חו"מ סי' תיד, סעיף ב), שמותר לאדם להעביר מים דרך רשות הרבים אפילו אם הם אינם נקיים, ובתנאי שהמים יתנקזו אח"כ למקום צדדי, כדי שלא יגרמו נזק לבני רה"ר. לפיכך, אם רה"ר היא בשיפוע או שהוא מוציא את המים באמצעות מגב לתעלות הניקוז - במקרה זה רשאי להעבירם דרך רה"ר. אולם אסור לו להשאיר את המים ברה"ר מבלי לפנותם מיד, כיון שהמצאות המים שם היא תקלה קבועה ברה"ר.
2. אמנם גם במקרים שמותר להעביר מים דרך רה"ר, אם החליק אדם במים אלו וניזוק, מבואר בגמ' (ב"ק ל.) שחייב מוציא המים על הנזק שנגרם מחמתם, מדין חופר בור ברה"ר. ולכן חייב על נזקים שנגרמו לגופו של הנחבל, ופטור על נזקי כליו או בגדיו של המחליק כמבואר בשו"ע (חו"מ סי' תיד, ה, וסי' תי, כא).
והנה קימ"ל כדברי התוס' (ב"ק כח: ד"ה ונישוף) כמבואר בשו"ע (חו"מ סי' תיא, א, ובסמ"ע סי' תיב ס"ק ט) ועוד, שבעל הבור חייב רק אם אדם ניזוק מהקרקע שעליה נמצאים המים, שהיא נעשית חלק מעצם הבור שהזיק. אולם אם מחמת המים החליק אדם וניזוק בקרקע עולם שנמצאת מחוץ למקום בו נמצאים המים - פטור השופך. לפיכך רק באופן האמור לעיל, שניזוק מהקרקע שהמים נמצאים עליה, אפשר להוציא ממון מבעל הבור.
והנה אע"פ שהתוס' (ב"ק נ: ד"ה לשמואל), וגם הנמו"י, והרשב"א שם, שהובאו גם בביאור הגר"א (חו"מ סי' תיא ס"ק ה) סוברים, שגם אם החליק במים וניזוק בקרקע אחרת חייב בעל הבור. אולם למעשה אי אפשר להוציא ממון מבעל הבור שמוחזק בממונו נגד הכרעת השו"ע, והסכמת הרמ"א והסמ"ע.
3. הטעם לסעיפים: ב, ג בתשובה הינו - כי השופך מים על אנשים או על כלים דינו כאדם המזיק. והוא הדין למי שמפעיל את המזגן שממנו נשפכים מים על ההולכים ברה"ר. ואע"פ שהמים שנשפכים מהמזגן לא נוצרים מיד עם ההפעלה, ונמצא שאין הם נופלים מכוחו הישיר של המפעיל, אולם עכ"פ מאחר ומעשהו נחשב מזיק בגרמא באופן תדיר - אסור לו לעשות זאת, כמבואר בגמ' ב"ב (כב:), וברמ"א (חו"מ סי' קנה, סעיף ד).
ופשוט שענין זה נכלל גם כן בהלכות נזקי שכנים שתקנו חז"ל, המבוארים בשני הפרקים הראשונים ב - ב"ב, שלא יוכל אדם ע"י מעשיו למנוע משכנו או מבני רה"ר מלהשתמש כראוי בביתם או ברחובות המיועדים להם, ואפילו אם לא נגרם ע"י כך הפסד לממונם. ובפרט שבנידון דידן, לא מונעים מבעל המים את האפשרות להשתמש בדירתו כראוי, שהרי אם הוא יוסיף צינור להולכת המים למקום צדדי - יוכל להשתמש במזגן ולשטוף את דירתו כראוי, מבלי לגרום הפרעה להשתמשותם של בני רה"ר ברחובות. לפיכך גם לנתיבות (סי' קנה, ס"ק יח) חייב בעל המים לדאוג שמימיו לא יזיקו לשימושם של ההולכים ברה"ר. וכמו כן גם לדעת השו"ע (בסי' קנה, ד) בנידון דנן - חייב בעל המים לעשות צינור להוליך את המים למקום שלא יזיק לאנשים אחרים, ועי"ש.
ונוסיף עוד, שאפילו אם הקבלן הניח שם את המרזב - אסור לבעל הדירה לשפוך משם מים על מדרכת רשות הרבים. משום שגם לקבלן לא היתה רשות לשים שם את המרזב, אם יכול להיגרם נזק להולכים ברה"ר. כך שעשיית דבר שאסור לעשותו ע"י הקבלן - לא מקנה שום היתר לבעל הדירה להמשיך ולעשות איסור, ולהזיק לבני רה"ר.