הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב משה מאיר אבינר, מכון הירושלמי
בבא קמא יז ע"א
הראי"ה קוק זצ"ל (אגרות א,צג) כותב שיש הבדל מהותי בצורת הלימוד בין הבבלי לירושלמי. סדר הלימוד של הירושלמי נסמך על שרשי הנבואה, גם בדברי הלכה. אבל בסדר הלימוד של חוץ לארץ אין ענפי רוח הקודש מחוברים ללימוד ההלכה.
הבבלי (ב"ק טו:) לגבי חצי נזק צרורות כותב, אם בהמה בעטה באבן והאבן עפה והזיקה משלם חצי נזק שזו הלכה למשה מסיני.
לעומת זאת הירושלמי (ב"ק ב, א) מביא את דברי רבי לעזר בהסבר הדין: "כל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו בו חכמים בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים לחצי כופר".
הירושלמי מסביר שהסיבה שבצרורות חייב חצי נזק, משום שהנזק בא "חוץ מגופה".
מסביר הרב קוק: שהירושלמי נותן הסבר מורכב להלכה זו מצד אחד הנזק הגיע מכוחה של הבהמה ויש צד לדון שכוחו = גופו, וחייב נזק שלם. ויש צד לדון שכוחו = גרמא וגרמא בנזיקין פטור.
ובאה ההלכה לומר ששני הצדדים נמצאים במקרה זה - חלק מגופו וחלק של גרמא – אך "סברות כאלה צריכות כמה הסברות כדי להעמידן ואינן נמסרות לכל... דעצם מהות כחו הוא ממוצע בין גופו לגרמא ויש בו מענין שניהם ככל הממוצעים, אבל מכל מקום לא ניתן דבר כזה להאמר בסגנון של תלמוד בבלי (אגרות שם).
