מדוע אין הלכה כרב?
הרב דב קדרון
בבא קמא יא ע"א
בגמרא מסופר על אדם ששאל גרזן מחברו ונשבר, וכשבא לפני רב הוא חייב אותו לשלם גרזן חדש למשאיל, אך לאחר שרב כהנא ורב אסי התפלאו ושאלו אותו האם כך ההלכה? הרי צריך להתחשב בשווי של הגרזן השבור ולחייב את השואל רק בהפרש בין גרזן חדש לגרזן שבור, ורב שתק, ומכאן מוכח שהלכה כמותם.
בעל שו"ת חוות יאיר (סימן קנב) כותב שלכאורה אפשר להקשות מכאן על מה שכתב המקובל הגדול רבי מנחם עזריה (בסוף ספר יונת אלם) שרב, שהוא רב אבא, היה התלמיד המובהק והמובחר מתלמידי רשב"י מבעלי הסודות, ובכל מקום שנאמר "שתק רב" היה לו להשיב על פי הסוד ולא רצה לגלות.
אם אכן הייתה לרב תשובה, מדוע מסיקה הגמרא שהלכה כרב כהנא ורב אסי?
על כך הוא עונה שמכיוון שתשובתו של רב הייתה על פי הסוד, אין מתחשבים בזה להלכה, כי לא פוסקים הלכה על פי תורת הנסתר, אלא אך ורק על פי תורת הנגלה.
מרן הרב קוק זצ"ל (בספר אורות הקודש) הסביר שההשגות שמתגלות לבעלי חכמת הנסתר, על פי רוח הקודש או על פי נבואה, אינן השגות אובייקטיביות, אלא הן תלויות באדם המשיג אותן, הכל לפי טהרתו, זיקוק מידותיו, ענוותנותו, וטהרת אישיותו. לכן אין אפשרות לפסוק הלכה על פי מקורות אלו, כי אם על פי התורה הנגלית, שהיא שכלית ובלתי תלויה ביכולת השגתו ובאישיותו של אדם זה או אחר.
