הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי
בבא קמא יא ע"ב
בתלמוד בבלי בבא קמא יא עמוד א נאמר:
"אמר שמואל: אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין... ".
ההבנה הפשוטה של הדברים היא שאם אדם שבר לחברו חפץ והשברים שווים משהו יכול לשלם את הפער שבין שווי השברים לבין השווי של החפץ ששבר. לעומת זאת גנב או גזלן אינם רשאים להחזיר לבעלים את השברים ולהוסיף כסף, אלא חייבים לשלם את השווי של החפץ.
התלמוד ירושלמי בב"ק א א מבאר:
"רב יהודה שלח שאל לר' לעזר האנס והגנב והגזלן מהו לשום להן א"ל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן. ומניין שאין שמין להן אמר רבה בר ממל חיים שנים ישלם חיים ולא מתים. עד כדון גניבה גזילה מניין. א"ר אבין [ויקרא ה כג] והשיב את הגזילה כאשר גזל".
מהירושלמי עולה שיש גזירת כתוב מיוחדת בגנב ובגזלן שצריך לשלם דבר טוב ולא שברים.
אם נעיין נשים לב שהירושלמי לומד פסוק אחד לגניבה ופסוק אחד לגזילה.
ההסבר לכך הוא שיש הבדל מהותי בין גזלן לגנב לפי הירושלמי.
גזלן יכול להחזיר לבעלים את החפץ גם אם אינו שווה כלום ולהגיד לבעלים "הרי שלך לפניך". לעומת זאת הגנב אינו יכול להגיד לבעלים במקרה שירד ערכו של החפץ "הרי שלך לפניך" וחייב לשלם לו את השווי שהיה בשעת הגניבה (ירושלמי ב"ק ט,א בסוף ההלכה).
(הדבר גם מדויק ברמב"ם שכותב שגזלן יכול לקיים "והשיב את הגזילה" רק אם מחזיר את הגזילה, אך אם משלם כסף מתקן את האיסור גזילה, אך לא מקיים את המצוה "והשיב את הגזילה". לעומת זאת גנב ברגע שמחזיר כסף מתקן את מה שעשה)
הירושלמי מבאר שגנב חייב להחזיר כסף ולא שברים כי יש גזירת כתוב שלא משלם שברים "שניים חיים". לעומת זאת גזלן צריך להשיב חפץ כמו שגזל.
