מה אינו נחשב מהודר?

הרב דב קדרון

בבא קמא ט ע"ב

רבי זירא אומר שלהידור מצווה צריך להוסיף עד שליש, ומסביר רש"י שאם אדם מוצא לקנות שני ספרי תורה, ואחד מהודר יותר, צריך להוסיף עד שליש על המחיר של הספר הפחות מהודר כדי לקנות את המהודר.

בביאור הלכה (תחילת סימן תרנו) כותב שבאתרוג או לולב או כל חפץ של מצווה שיש בו חשש פסול, שתלוי במחלוקת הפוסקים, אף שלהלכה נפסק שכשר, חייב אדם לקיים הידור מצוה ולהוסיף עד שליש כדי לקנות אחר שמקיימים בו את המצווה לפי כל הדעות.

על פי זה נפסק (פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין ז עמוד רסג) לגבי אנשים שהזמינו אצל סופר סתם ספר תורה מהודר במחיר של 30,000$, ולאחר ששילמו את הכסף התברר שחלק מהאותיות בספר נכתבו בעט של גרפיקאים הנקרא "רפידוגרף", שראשו ברזל והדיו מיוצר בגרמניה. המזמינים טענו שיש חשש שהדיו עשוי מחומרים האסורים באכילה שאינו כשר לכתיבת סת"ם משום שאינו "מן המותר שבפיך".

בית הדין פסק שמכיוון שיש מחלוקת בין הראשונים האם מותר לכתוב ספר תורה בחומר סינטטי, כי אמנם מדברי הרמב"ם משמע שכל דבר שיש לו מראה שחור כדיו כשר לכתיבת ספר תורה, בתנאי שיהיה מתקיים. אבל לדעת הרא"ש ושאר פוסקים צריך לכתוב דווקא בדיו ולא בחומרים אחרים, ובנוסף לכך פוסק הרמ"א (אה"ע קכה,ד) שלכתחילה יש להחמיר שלא לכתוב בקולמוס של ברזל, ונמצא שספר תורה זה, שאינו כשר לכל הדעות לכתחילה, אינו נחשב מהודר, וזהו מקח טעות, לכן הוצרך הסופר להחזיר את הכסף למזמינים.