מהו רצונו של יהודי?

הרב דב קדרון

קדושין נ ע"א

בגמרא נמצא המקור להלכה המפורסמת ברמב"ם (גירושין ב,כ) לגבי אדם שמחייבים אותו לתת גט לאשתו, בה הוא מסביר את הרעיון של "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", וכך הוא כותב:

ולמה לא בטל גט זה, שהרי הוא אנוס? ...שאין אומרין אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב מן התורה לעשותו כגון מי שהוכה עד שמכר או נתן אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל רוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו.

בהלכה זו יש שתי גרסאות. לפי גרסת קצת כתבי יד ודפוסים ישנים: "מאחר שהוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצוות וכו'", כלומר כדי להיחשב כמי שרוצה לקיים את מצוות התורה, צריך אדם לרצות להיות יהודי וגם לרצות לעשות את המצוות, כלומר להצהיר על עצמו שהוא דתי.

אולם ברוב כתבי היד והדפוסים הישנים הגרסה היא: "מאחר שהוא רוצה להיות מישראל רוצה הוא לעשות את כל המצוות", כלומר: כל מי שרוצה להיות יהודי, רצון זה כולל בתוכו את הרצון לקיים את כל המצוות, וגם אם אותו אדם לא מודע לכך, ומחשיב את עצמו מה שקוראים היום "חילוני", אין זה משנה את הגדרתו כמי שרוצה לקיים את כל מצוות התורה, כי זוהי ההגדרה האמיתית של יהודי.