האם יש רשות לנקום?

הרב דב קדרון

קדושין כח ע"א

נאמר בגמרא שאם יהודי אחד קרא ליהודי אחר: "רשע" אז מותר לו לרדת לחייו של הקורא, ומסביר רש"י שמותר לו לשנאתו, ואף למעט פרנסתו ולירד לאומנותו.

 לכאורה זה נראה כמו היתר לנקמה וצריך ביאור איך מותר לעשות זאת, שהרי יש איסור מפורש בתורה: לא תיקום.

הרה"ג יעקב הלוי כלאב זצ"ל (בספר עקב ענווה אות מה) ביאר (על פי שיטת ספר החינוך) שאיסור התורה על נקמה מתייחס רק לנקמה עבור דבר שלא הייתה לנוקם זכות לדרוש. למשל: אם ראובן ביקש משמעון שישאיל לו את אחד מחפציו והוא לא רצה, מכיוון שאין לראובן כל זכות לדרוש משמעון שישאיל לו - אסור לו לנקום בשמעון על הסירוב הזה, כי נקמה זו נובעת משנאת חינם. אבל אם שמעון פגע בראובן וגרם לו נזק אז אכן מותר לו לנקום בשמעון על כך שפגע בזכות המוקנית לו על פי התורה, בתנאי שהנקמה תיעשה על פי מידת הנזק, ולא במידה גדולה יותר.

שמו הטוב של האדם הוא בוודאי אחד הנכסים החשובים ביותר שלו וכל פגיעה בו היא נזק רב לו ולכל אשר לו, לכן למי שקראו חבירו "רשע" מותר אכן לנקום על פגיעה קשה שכזו כפי מידת הפגיעה.