אין אדם שאין לו תחליף?

הרב דב קדרון

קדושין יז ע"א

אם אדם נפטר, יש דברים מסוימים שבהם רק בנו יכול למלא את מקומו, כמו לעניין המשך העבודה של עבד עברי שעבד אצלו, כפי שפוסק הרמב"ם (הלכות עבדים פרק ב הלכה יב):

אדון שמת, אם הניח בן זכר הרי העבד עובד הבן עד סוף השש או עד סוף השנים שמכר עצמו להן או עד שיפגע בו יובל או עד שיגרע פדיונו ויתן השאר, אבל אם לא הניח בן זכר הרי זה יצא לחירות ואינו עובד לא את הבת ולא את האח ואין צריך לומר שאינו עובד שאר היורשין.

גם לעניין ייעוד של אמה עבריה רק הבן יכול לייעד אותה במקום אביו, ולא אדם אחר, וכן אם האב הקדיש שדה אחוזה, רק אם בנו קנה אותה מיד ההקדש, השדה ממשיכה להישאר בחזקת המשפחה גם לאחר שנת היובל.

יש עניין אחד שבו רק האח יכול להמשיך את אחיו שמת בלי ילדים, והוא: ייבום, שבו הוא מקים לאחיו שם בישראל.

בדרך כלל יש אימרה מפורסמת שאין אדם שאין לו תחליף. מהגמרא הזו ניתן לראות שאמנם יש מי שיכול למלא את מקומו של הנפטר, אבל לא תמיד יכול אדם אחד לבוא במקומו ולמלא את כל התפקידים שלו, אלא תפקידים שונים של אותו אדם יכולים להתבצע על ידי אנשים שונים.

החוכמה היא לדעת איזה אדם מתאים לאיזה תפקיד.