מדוע דווקא האיש מקדש?

הרב דב קדרון

קדושין ד ע"ב

ממה שנאמר (דברים כד, א): "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה", ולא נאמר "כי תקח", לומדים שאת מעשה הקידושין צריך דווקא האיש לעשות, ולא האשה.

מדוע הקפידה התורה על כך?

חוקי התורה, שניתנה על ידי הקב"ה בורא העולם, מתאימים בהתאמה גמורה לטבע העולם ולטבע האנושי, שנבראו על ידו. בבסיס הבריאה ישנם הבדלים טבעיים מובנים בין גברים לנשים, ואצל כל אחד מהם מודגשים עניינים אחרים. באופן כללי אמרו חז"ל (בבא מציעא נט,א) שבעניינים הרוחניים האיש צריך להיות הצד הדומיננטי ואילו בעניינים הגשמיים האישה היא זו שאמורה להחליט.

על פי זה, הסיבה שהאיש הוא הצד הפעיל במעשה הקידושין נובעת מכך שהקידושין שמקדש האיש את האישה היא פעולה רוחנית, שכדברי הגמרא לעיל (ב,ב) דומה להקדש שמקדישים לבית המקדש, וכאמור, בענייני הרוח האיש צריך להיות הצד הדומיננטי, ובעיקר בפעולה הראשונה שמקשרת ומחברת בין בני הזוג, שתהיה סימן טוב להמשך הקשר הבריא והטוב ביניהם לאורך השנים.