מדוע האב לא מחליט?

הרב דב קדרון

קדושין ג ע"ב

התורה סמכה על שיקול הדעת של האב ומסרה לידיו את סמכויות הקידושין של בתו הקטנה, כפי שנאמר במשנה המובאת בגמרא: "האב זכאי בבתו בקידושיה". למרות זאת באו חז"ל ואסרו על האב לקדש את בתו כל זמן שהיא קטנה עד שתגדל ותאמר: בפלוני אני רוצה (כפי שנאמר להלן מא,א).

מדוע מנעו חז"ל מהאב את הזכות שהתורה זיכתה לו?

חוקי התורה מתאימים לטבע האנושי הבסיסי, כפי שעשה אלוקים את האדם ישר, וסתם אב אוהב את בתו אהבת נפש ורוצה בטובתה, וייתכן שבתקופות קדומות יכול היה האב לדעת מי בדיוק מתאים להיות חתן לבתו, אבל בני האדם הרחיקו את עצמם מהטבע האנושי הבסיסי, וכבר לא חיים באותו אופן שבו חיו בתקופות קדומות, עיקמו את עצמם ובקשו חשבונות רבים.

יש הרבה אבות שלא יכולים לדעת ולכוון מי בדיוק מתאים להיות החתן של הבת שלהם, בגלל סיבות שונות, גם אם הם בטוחים שהם פועלים אך ורק לטובת ביתם. לכן יש צורך בהוראות חז"ל שיעמידו את האב במקומו, ויבין שמתוך אהבתו לבתו הוא צריך לתת לה להחליט עם מי להתחתן.

לפעמים עזרה גדולה מדי, גם אם נעשית מתוך אהבה, יכולה לקלקל.