גט שניתן מתוך אהבה

הרב דב קדרון

גיטין פו ע"ב

אחד הגיטין שכשרים מן התורה ופסולים מדרבנן הוא גט שכתוב בכתב ידו של הבעל ואין חתומים עליו עדים. רבותינו הראשונים חולקים האם גט כזה כשר מן התורה ללא עדים בכלל, על פי שיטת רבי מאיר. לדעת תוספות (לעיל ד,א ד"ה דקיי"ל) יש צורך בעדי מסירה, ואילו לדעת רש"י ורשב"א אין צורך בעדי מסירה כדי שהגט יהיה כשר מן התורה.

כמה מרבותינו האחרונים כתבו שהראשונים הנ"ל הלכו בעניין זה לפי שיטתם בהסברם את הגמרא במסכת מגילה (טו,א), שם נאמר שכאשר אסתר הלכה לאחשוורוש היא נאסרה על מרדכי, ועל זה אמרה (אסתר ד, טז): "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי", "כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך", והקשו שם תוספות: מדוע לא נתן לה מרדכי גט בצינעא כדי שיוכל להתחתן איתה לאחר מכן, ותירצו שכיוון שיש צורך בעדים פחד מרדכי שמא ייוודע הדבר, ולעומת זאת הרשב"א לא מקבל את הסבר התוספות, כי לשיטתו אין צורך בעדים בגט כזה (לפחות לדעת רבי מאיר), לכן הוא כותב שאין להקשות על דברי אגדה.

הגרי"ש אלישיב זצ"ל (מובא בחשוקי חמד) אמר שאפשר גם להסביר מדוע מרדכי לא נתן גט לאסתר על פי דברי הלבוש (המובאים בשו"ת המהר"ם מלובלין סימן קכג) שמי שמגרש את אשתו מאהבה, מפני אהבת ממון, או מפני שהוא רוצה להצילה מהצורך בחליצה, אין זה גט הכורת לגמרי בין איש לאשתו, כי הגט הגמור הוא גט שניתן מתוך שנאה, ואילו היה מרדכי נותן לה גט כדי שיוכל לשוב ולקחתה, לא היה זה גט גמור, כי הוא גט שניתן מתוך אהבה.