הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
גיטין פח ע"א
מי הם החרש והמסגר שגלו בגלות יכניה (מלכים ב, כד, יד)
תלמוד בבלי גיטין פח, א:
"אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, ואמרי לה אמר רב חסדא [אמר רבי ירמיה]: דרש מרימר, מאי דכתיב: וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו? משום דצדיק ה' אלהינו וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו? אלא, צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שהגלה גלות צדקיהו ועדיין גלות יכניה קיימת, דכתיב ביה בגלות יכניה: החרש והמסגר אלף, חרש - שבשעה שפותחין נעשו הכל כחרשין, מסגר - כיון שסוגרין שוב אינן פותחין".
גם לדעת התלמוד הירושלמי (נדרים ו, ח) ישנה דעה שאומרת שהחרש והמסגר הם תלמידי חכמים (בלשון הירושלמי חברים), אולם הדעה המרכזית דעת רבנן היא שהחרש והמסגר הם השרים וחשובי העם (בלשון הירושלמי בולווטין).
התלמוד הירושלמי אינו נוקט בדרך כלל בשיטת הבבלי להפוך כל דבר מעשי לדבר רוחני
תלמוד ירושלמי נדרים ו, ח:
"כתיב החרש והמסגר אלף ואת אמר הכן רבי ברכיה בשם רבי חלבו ורבנין ר' ברכיה אמר החרש אלף והמסגר אלף ורבנין אמרי כולהון אלף רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר אילו החבירים ורבנין אמרין אילו הבולווטין".
