הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

בנין בית המקדש בידי אדם או בידי שמים

שבועות טו ע"ב

"אין בנין מקדש דוחה יום טוב...
אמר אביי: מנין שאין בנין בית המקדש בלילה? שנאמר: (במדבר ט') וביום הקים את המשכן, ביום מקימו, בלילה אין מקימו".

כתבו התוספות:
"אין בנין בית המקדש בלילה - וכן אינו דוחה יום טוב. ואם תאמר בר"ה פרק יום טוב (דף ל.) גבי הדתנן יום הנף כולו אסור קאמר התם דאיבני בלילה דאיבני בחמיסר! ויש לומר דהיינו בית המקדש דלעתיד שהוא עשוי מאליו בידי שמים כדכתיב (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך. וכן מפרש במדרש תנחומא".

התנחומא נמצא בפרשת כי תשא סימן יג:
"אמר הקב"ה בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה ולעתיד אני אבנה את בהמ"ק ותהיה מוקפת בחומת אש שנאמר (זכריה ב) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש".

וכן כתבו התוספות במסכת סוכה דף מא ע"א:
"על כרחיך צריך לחלק כמו שפירש בקונטרס דהני מילי בנין הבנוי בידי אדם אבל מקדש העתיד בנוי ומשוכלל יגלה ויבא מן השמים שנא' מקדש ה' כוננו ידיך".

אמנם רש"י כתב כך שם בסוכה, ובראש השנה.
אולם בחמישה מקומות אחרים רש"י כתב שהמקדש יבנה בידי אדם.

א) פירוש רש"י בשמות פרק טו, יז:
"חביב בית המקדש שהעולם נברא ביד אחת שנאמר (ישעיה מט) אף ידי יסדה ארץ ומקדש בשתי ידים ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו".
הרי שמפרש שבנין בית המקדש שבשתי ידים הוא המקדש שלעתיד לבא.
וכוונת רש"י לגמרא במסכת כתובות דף ה ע"א:
"דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב: (ישעיהו מ"ח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים - כתיב: (שמות ט"ו) מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך".
מבואר בדברי בר קפרא שבנין המקדש הוא מעשה ידיהם של צדיקים, ולא ירד מוכן מהשמים.
עוד מבואר, שדוקא מעלה גדולה היא שהמקדש נבנה בידי בשר ודם, וזה נחשב לעשיה המושלמת יותר של הקב"ה.
חשיבות זו מבוארת בספר תפארת ישראל למהר"ל מפראג פרק ב:
"ובמדרש (תנחומא תזריע): שאל טורנוסרופס הרשע איזה מעשים נאים של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? אמר לו של בשר ודם! אמר לו טורנוסרופס הרשע ראית השמים והארץ יכול האדם לעשות כיוצא בהם? אמר לו רבי עקיבא לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטים עליו אלא אמור דברים שהם מצוין בבני אדם. אמר לו למה אתם מולים? אמר לו אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא. הביא לו רבי עקיבא שבלים וגלוסקאות אמר לו טורנוסרופס הרשע אם הקדוש ברוך הוא רוצה במילה למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו אמר לו רבי עקיבא ולמה טיבורו יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכתו ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול שלא נתן הקדוש ברוך הוא המצות אלא לצרף האדם בהם לכך אמר דוד כל אמרת אלוה צרופה ע"כ.
וביאור זה כי טורנוסרופס היה סבור כי מעשה האדם פחותים מן מעשה הטבע במה שהטבע פעל אלהי, לכך אמר שהמילה היא יותר פחותה מן הערלה שהיא מעשה הטבע שפעל השם יתברך ואלו המילה מעשה האדם.
והשיב לו שאין הדבר כך כי מעשה האדם במה שהוא פעל האדם שהוא בעל שכל יותר במדרגה מן הטבע שהוא כח חמרי בלבד וכמו שהוכיח לו מן החטים שהוא פעל הטבע והוא חסר עד שיושלם על ידי אדם השכלי שמזה תראה כי פעל השכל הוא על הטבע".

ב) על הפסוק ביחזקאל פרק מג, יא:
וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם.
פירש רש"י:
"וישמרו - ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ".

ג) על הפסוק ביחזקאל פרק מה, א:
וּבְהַפִּילְכֶם אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה' קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ וְרֹחַב עֲשָׂרָה אָלֶף קֹדֶשׁ הוּא בְכָל גְּבוּלָהּ סָבִיב.
פירש רש"י:
"ובהפילכם את הארץ בנחלה - שעתידים לחלוק את א"י לי"ב רצועות לא כחלוקה הראשונה שהיתה לרב כפי מניינו ולמעט כפי פקודיו והיו ב' שבטים או ג' ברצועה אחת עכשיו החלקים שוים וכשורות הכרם מפאת ים עד פאת קדים כמו שמפורש בסוף הספר.
תרומה לה' - לבנות בית המקדש הזה בו".

ד) על מסכת סוכה דף נב ע"ב:
"(זכריה ב) ויראני ה' ארבעה חרשים. מאן נינהו ארבעה חרשים? - אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: משיח בן דויד ומשיח בן יוסף, ואליהו, וכהן צדק".
למה נקראו ארבעתם חרשים? - פירש רש"י:
"חרשים - אומנים, משיחים שניהם חרשים לבנין בית המקדש, אליהו חרש אבן, שבנה מזבח בהר הכרמל, ומצינו שהוא עתיד להשתלח.
וכהן צדק - הוא שם בן נח, ונקרא חרש ויחזק חרש את צורף (ישעיהו מא)... וקראו חרש על שם בנין התיבה, שבנה עם אביו".
היוצא מדבריו שכמו שבָּנוּ שֵם ואליהו בידיהם את התיבה והמזבח כך יבנו המשיחים את בית המקדש. הרי שיבנה בידי בשר ודם. ומשיחים אלו הם בשר ודם, שהרי אמרו במסכת סוכה דף נב ע"א שמשיח בן יוסף יהרג ויסתכלו בו בהרוג שלפניהם כמו שפירש שם רש"י.

ה) פירוש רש"י במסכת כתובות דף סב ע"ב:
"מעיקרא כתיב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך - שיבאו לארץ ואח"כ יבנו לו מקדש".
ולא כתב "ואח"כ יבנה המקדש". הרי שמפרש פסוק זה בבנין בית המקדש בידי אדם.

למרות דברי התוספות "על כרחיך צריך לחלק כמו שפירש בקונטרס...", נאמרו הרבה ישובים נוספים לקושיה.

תירוץ נוסף:
למרות שלשון הגמרא במסכתות ראש השנה דף ל ע"א, וסוכה דף מא ע"א: "דאיבני בחמיסר... דאיבני בליליא", אין כוונת הגמרא בהכרח לבניה ממש, שהרי לצורך הסוגיה מדובר רק שניתנה אז האפשרות להקריב. ואפשרות זו תתכן גם אם הבניה עצמה היתה לפני כן, אלא שלא היתה רשות מהאומה השלטת להקריב, למשל, עד ליום חמיסר או הלילה. ואילו הסוגיה בשבועות עוסקת בבניה עצמה, שאינה דוחה יום טוב ואינה נעשית בלילה.

ועדיין לא תורצה הסתירה שלכאורה בין המקורות, האם יבנה בידי אדם או בידי שמים.

כתב הגר"א בפירוש אדרת אליהו בדברים פרק א, י:
"והוא גם כן מחבר שמים וארץ כמו שאמרו (כתובות ה.) גדולים מעשה צדיקים יותר משמים וארץ שנאמר (ישעיה מח, יג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ובמקדש נאמר (שמות טו, יז) מקדש ה' כוננו ידיך. פירוש, שהכל מה שכוננו, ידיך, שנראה היה שהיו הם עושים ולא היו עושין כלל, כמו שנאמר בארון וכן בבית המקדש (מלכים א ו, ז) אבן שלמה מסע נבנה, שהם מרימים את האבן אבל לא היו המה מרימים אלא שנתן ה' יתברך כח והרים את ידם, וזהו שאמר ידיך כוננו אותם".
לדבריו המקדש יבנה בידי אדם, אלא שהכח ניתן להם מידי שמים, וזו הכוונה שיבנה בידי שמים.

הסבר נוסף:
אמרו במדרש תנחומא פקודי פרק יא
"כיון שגמרו מלאכת המשכן היו יושבין ומצפין אימתי תבא שכינה ותשרה בו והיו מצטערין הכל מפני שלא שרתה שכינה עליו.
מה עשו הלכו להם אצל חכמי לב אמרו להן ומה אתם יושבין העמידו אתם את המשכן ותשרה שכינה בינותינו היו מבקשין להעמידו ולא היו יודעין ולא יכולין להעמידו וכשהן חושבין להעמידו הוא נופל...
נכנסו כל ישראל אצל משה אמרו משה רבינו כל מה שאמרת לנו עשינו וכל מה שצויתנו ליתן ולהוציא נתננו הכל והרי כל המלאכה לפניך שמא חסרנו שום דבר או ויתרנו על כל מה שאמרת לנו ראה הכל לפניך! והיו מראין לו כל דבר ודבר שנא' ויביאו את המשכן אל משה וגו' וכתיב וירא משה את כל המלאכה וגו'. אמרו לו לא כך וכך אמרת לנו לעשות? אמר להם הן וכן על כל דבר ודבר. אמרו לו ואם כן למה אינו עומד שהרי כבר נצטערו בצלאל ואהליאב וכל חכמי לב להעמידו ולא היו יכולין.
והיה משה מיצר על דבר זה עד שאמר לו הקב"ה למשה לפי שהיית מיצר שלא היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו בשבילך כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד שוב אינו עומד לעולם ואיני כותב לו הקמה אלא על ידך שנאמר ויקם משה את המשכן וכן הוא אומר וידבר ה' אל משה ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד. אמר משה רבש"ע איני יודע להעמידו. אמר ליה עסוק בידיך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאליו ואני כותב עליך שאתה הקימותו שנאמר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן. ומי העמידו משה שנאמר ויקם משה את המשכן. אמר רבי חייא בר יוסף כל שבעת ימי המלואים היה משה מפרקו ומעמידו ב' פעמים בכל יום שנאמר תקים הוקם רבי חנינא אומר שלשה פעמים שנאמר תקים הוקם ויקם. ומנין שהיו מראין לו כל דבר ודבר שנאמר ויביאו את המשכן אל משה. הוי לא יגרע מצדיק עינו (איוב לו) וקורא והולך וירא משה את כל המלאכה את כל מלאכת המשכן אינו אומר אלא את כל המלאכה שהיה הכל כמעשה בראשית כמו שכתוב לעיל מיד ברכם שנאמר ויברך אותם משה מה ברכה ברכן רבותינו אמרו ה' אלהי אבותיכם וגו' רבי מאיר אומר יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם והם אמרו ויהי נועם ה' וגו' ".

וכך יהיה גם לעתיד לבא.
המקדש יבנה בידי אדם.
ועדיין לא תשרה עליו שכינה, ולא יהיה בו כח לעמוד.
עד שתשרה עליו שכינה בידי שמים, ואז נועם ה' אלקינו יכונן את מעשה ידינו.