סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


כפרה בלא תשובה

 שבועות ח ע"ב

 

"וכי מאחר שאינו מכפר, למה תולה?
אמר ר' זירא: לומר, שאם מת - מת בלא עון.
א"ל רבא: אם מת - מיתה ממרקת!...".


פירש רש"י:
"שאם מת - קודם שיוודע לו.
מיתה ממרקת - דהכי אמרינן בפרק בתרא דיומא (פו) שמיתה ממרקת כל העונות שעשה תשובה עליהן ואין התשובה גומרת כפרתן ולא יום הכפורים גומר כפרתן כגון עבירות חמורות".

וקשה,
בשלמא לדעת רבי (לקמן דף יג ע"א, מסכת יומא דף פז ע"א) הסובר שבין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר, ניחא. אלא למאי דקי"ל כדברי רש"י שנחוצה גם תשובה, כיוון שמדובר שלא נודע לו שעבר עבירה, כיצד יוכל לעשות עליה תשובה?

אלא שאמרו במסכת יומא דף פו ע"ב:
"אמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כשגגות, שנאמר (הושע יד) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך. הא עון מזיד הוא, וקא קרי ליה מכשול.
איני? והאמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות, שנאמר (יחזקאל לג) ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה!
- לא קשיא; כאן - מאהבה, כאן - מיראה".

הרי שבכח תשובה להוריד את העבירה לכל הפחות לדרגת שגגה.
וכאשר ירדה העבירה לרמת שגגה, מכפר יום הכפורים. (בדומה לרוב קרבנות, שבאים לכפר על השגגות).
ממילא הוא הדין, בחטא שנעשה מלכתחילה בשגגה, ומעולם לא היה חמור כל כך, שאינו פחות מחטא שנעשה מזדון אלא שנפחת למעלת שוגג. ויש כח ביום הכיפורים ומיתה לכפר עליו.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר