איך עונים שלום לגוי?
הרב דב קדרון
גיטין סב ע"א
אסור לומר לגוי פעמיים שלום, ומסביר רש"י שכל ההיתר לומר לגוי שלום, שהוא שמו של הקב"ה, הוא רק משום דרכי שלום, לכן מספיק לומר לו פעם אחת. בעניין זה נאמר בגמרא שרב חסדא היה מקדים שלום לגוי, ומסביר המהרש"ל שמכיוון שמנהג העולם הוא שמי שמשיב שלום אומר פעמיים: שלום שלום, רב חסדא רצה להימנע מכך, והתחכם להקדים שלום לגוי, כדי שיאמר לו רק פעם אחת.
רב כהנא נהג אחרת, כאשר גוי אמר לו שלום, הוא ענה לו: "שלום לאדוני", וכוונתו הייתה, כפי שכותב רש"י, לברך את רבו ולא לאותו גוי שדיבר אליו.
תוספות (ד"ה שלמא) מקשים על רש"י מדוע אין זו נחשבת גניבת דעת הבריות, כאשר הוא אומר לגוי "שלום לאדוני", ומתכוון בכלל לברך את רבו.
בעניין זה תמה החתם סופר על תוספות, שהרי זהו פסוק מפורש בספר דניאל (ב,לז), שכאשר דיבר לנבוכדנצאר אמר לו: "אַנְתְּ מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא", ומבואר במסכת שבועות (לה,ב) שכוונתו הייתה לקב"ה, ומשם מוכח שמשום איבה או דרכי שלום מותר לגנוב את דעתו של גוי כאשר מדברים אליו ומתכוונים לשמים.
אולם בספר הזוהר (פ' וארא דף כ"ג ע"ב) נאמר שאסור להקדים שלום לאדם רשע, ואם יש צורך בזה (כדוד שברך את נבל ואמר לו כה לחי וגו') יתכוון אדם לברך את הקב"ה, ואין בזה רמאות, כי דרכם של צדיקים, שמדברים לאדם, כפי הנדמה, אבל הם מעלים דבריהם אל הקדוש ברוך הוא. על פי זה אין ראיה מדבריו של דניאל לנידון של התוספות, כי דניאל התכוון לדבר לקב"ה, שנמצא בכל מקום ושמע אותו, לכן אין זו גניבת דעת, אבל מי שאומר לגוי "שלום לאדוני" ומתכוון לרבו שלא נמצא באותו מקום ולא שומע אותו, ייתכן שיש בזה גניבת דעת.
