סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


סתם לן הכא הכי והכא הכי

 שבועות ד ע"א

 

"רבי גופיה היכי סתם לן הכא הכי והכא הכי! אלא, מעיקרא סבר: לאו שאין בו מעשה לוקין עליו וסתמה, והדר סבר: אין לוקין עליו וסתמה, ומשנה לא זזה ממקומה. ...
אלא אמר רב יוסף: רבי היא, ונסיב לה אליבא דתנאי, בידיעות - נסיב לה כרבי ישמעאל, בשבועות - נסיב לה כרבי עקיבא. אמר רב אשי: אמריתא לשמעתא קמיה דרב כהנא, ואמר לי, לא תימא: רבי נסיב לה אליבא דתנאי וליה לא ס"ל, אלא רבי טעמיה דנפשיה מפרש".


ואמרו בהמשך הסוגיה בדף ה ע"א: "השתא דאמרת: רבי כללי ופרטי דריש, בעל כורחיך קשיא שבועות! אלא בשבועות נסיב אליבא דרבי עקיבא, וליה לא סבירא ליה".
המחלוקת היא, איפוא, האם המשנה כצורתה מתארת את ההלכה לדעת חד תנא, כגון רבי יהודה הנשיא, או שכפי שמסיקה הגמרא, במשנה מובאות במקומות שונים דעות שונות ואף מנוגדות.

'מחלוקת' דומה קיימת לגבי ה'משנה' של הדורות האחרונים - השולחן ערוך.
כאשר קיימת סתירה בין שני מקומות שונים בשולחן ערוך, קורה שאחרונים מנסים לחדש טעם לחילוק בין הפסיקות בדינים השונים.
וקשה, הרי דרך הבית יוסף להביא את המקורות והנימוקים לדינים שסיכם אחר כך בשולחן ערוך, וכמעט שלא קורה שהביא בשו"ע דין או סברה שלא הביאה לפני כן בב"י או בבדק הבית (ולפעמים הדין רק מהרמב"ם).

אולם לשון ביאור הגר"א באורח חיים סימן תצח סעיף ד:
"ואף שהש"ע סותר למ"ש בסי' תקט"ו אין בזה כלום כידוע".
כלומר, שהבקי בשו"ע יודע שהשולחן ערוך דומה למשנה, ומובאים בו דינים רבים ממקורות מגוונים, וקורה רבות שאחר העיון מתברר שדינים שונים הם על פי דעות מנוגדות.
והגר"א לשיטתו, שרגיל לציין את מקור הדינים השונים, ומתוך כך מברר על פי איזו שיטת ראשונים עולה כל דין. ובפעמים רבות דחה את תירוצי האחרונים לסתירות.

גם בילקוט יוסף בקונטרס כללים העולים מספרי אביו, כתב, שכאשר קיימת סתירה בין חלקי השו"ע פוסקים על פי המקום המאוחר יותר. וסדר החלקים הוא: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט.
כלומר שיתכנו סתירות בדברי השו"ע.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר