שרטוט / גיטין ו ע"ב
הרב ירון בן צבי
דף יום-יומי, תורת הר עציון
הגמרא בסוגייתנו מביאה את דבריו של רב יוסף, שפקפק בסמכותו של האמורא רבי אביתר:
"מאן לימא לן דר' אביתר בר סמכא הוא? ועוד, הא איהו דשלח ליה לרב יהודה בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן 'ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו', וכתב ליה בלא שירטוט, וא"ר יצחק: שתים כותבין שלש אין כותבין. במתניתא תנא: שלש כותבין ארבע אין כותבין".
הדברים מבוססים על ההנחה שגם בכתיבת מילים בודדות מן המקרא (שלוש או ארבע) באיגרת יש להקפיד על שרטוט. חובה זו נידונה בסוגיה במסכת מנחות (לב ע"ב), הקובעת ש"תפילין לא בעי שרטוט ומזוזה בעי שרטוט". הגמרא אינה מסבירה מדוע יש הבדל בין תפילין למזוזה, והרשב"ץ (תשב"ץ א, ב) כתב ש"גמרא היא ולא סברא".
הסוגיה במסכת מנחות מביאה גם את דבריו של רבי ירמיה, המסביר שמטרת השרטוט היא ליצור שורות ישרות המקלות על הקריאה, אך דבריו לא התקבלו, והגמרא קובעת שמדובר ב'הלכה למשה מסיני'. עם זאת רב נטרונאי גאון קבע בתשובותיו (יורה דעה רס"ו) שההבדל בין תפילין לשאר דברים שבקדושה נובע מכך שהתפילין נועדו ללבישה ולא לקריאה:
"ומצאתי כתוב בתשובות ר' פלטוי גאון זצוק"ל: כך ראינו דכל דבר של קדושה צריך שרטוט... ואפילו לכתוב פסוק אחד בלא שירטוט [אסור], אלא תפילין מה טעם אין צריכין שרטוט, מפני שמצויין לקובען ואין צריך לקרות בהם כספרים, אלא מצוה לכורכן ולקומען... ונעשין כקמיע ואין רגילין לפותחן ולקרות בהן, לפיכך אין צריכים שרטוט, שהשרטוט לא נאמר אלא משום קריאה. ובתשובות הגאונים מצאתי בתשובה כטעם הזה לרב נטרונאי גאון...".
אולם גם מזוזה לא נועדה לקריאה, ואם כן – קשה להבין מדוע היא זקוקה לשרטוט. ייתכן שזה יסוד המחלוקת במסכת מנחות, וההסבר שהתקבל הוא שלגבי מזוזה מדובר בהלכה למשה מסיני.
