שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרד
סִיּוּם מַסֶּכֶת
בְּשָׁעָה שֶׁמְּסַיְּמִים מַסֶּכֶת, נָהוּג לוֹמַר דְּרָשָׁה עַל הַנּוֹשֵׂא הָאַחֲרוֹן שֶׁנִּלְמַד בָּהּ. כָּאן מַתְאִים לְהַצִּיג אֶת דִּבְרֵי הַחֲתַם סוֹפֵר זַ"ל, הַמְבָאֵר אֶת אַחַת מִנֶּחָמוֹתָיו שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּלָשׁוֹן זוֹ: "וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל ה' לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה' לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים, כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵּיתִי בֵית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. נְאֻם ה' אֱלֹקִים, מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו" (ישעיהו נו/ו־ח). הַחֲתַם סוֹפֵר קוֹשֵׁר פְּסוּקִים אֵלֶּה לְרַבִּי עֲקִיבָא, וּמְבָאֲרָם לְקִטְעֵיהֶם:
"וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל ה' לְשָׁרְתוֹ", זֶה רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיָה בֶּן גֵּרִים שֶׁהִצְטָרְפוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל וְנִלְווּ אֵלָיו (רב ניסים גאון ברכות כז/ב).
"וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם הַשֵּׁם", זֶה רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָרוֹמָאִים הָרְשָׁעִים הוֹצִיאוּהוּ לָהֹרֶג, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר קְרִיאַת שְׁמַע בְּהִתְלַהֲבוּת, וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר [=מִשְׁתּוֹקֵק] לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה: "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם", וְהִנֵּה עַתָּה זָכִיתִי לְקַיְּמָהּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ (ברכות סא/ב).
"כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ", גַּם זֶה רַבִּי עֲקִיבָא הַסּוֹבֵר כִּי אֲפִלּוּ אִסּוּרֵי "שְׁבוּת" שֶׁהֵם דְּרַבָּנָן, אֵינָם דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת, אֲפִלּוּ לֹא בְּקָרְבַּן פֶּסַח, אַף עַל פִּי שֶׁהַמִּצְוָה עַצְמָהּ כֵּן דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת (פסחים סט/א).
"וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי", גַּם כָּאן הַכַּוָּנָה לְרַבִּי עֲקִיבָא, הַסּוֹבֵר שֶׁאֵין לְחַלֵּל שַׁבָּת עַל "מַכְשִׁירֵי בְּרִית הַמִּילָה", וּמִי שֶׁלֹּא הֵכִין סַכִּין לְמִילָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָכִינוֹ בְּשַׁבָּת, אֶלָּא יִדְחֶה אֶת הַמִּילָה (שבת קל/א).
"וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר־קָדְשִׁי", זֶה רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, שֶׁעָבְרוּ אֶת הַצּוֹפִים וְהִתְקָרְבוּ אֶל מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ.
"וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית־תְּפִלָּתִי", זֶה רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁשִּׂחֵק וְשָׂמַח בְּשָׁעָה שֶׁכָּל חֲבֵרָיו בָּכוּ וְהִצְטַעֲרוּ.
"עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי", זֶה רַבִּי עֲקִיבָא וּשְׁאָר הַגֵּרִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁקָּרְבְּנוֹתֵיהֶם מִתְקַבְּלִים לְרָצוֹן, כְּמוֹ קָרְבְּנוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב (מסכת גרים ד').
"כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים", כְּלוֹמַר: עַכְשָׁו, שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְכָל הַגּוֹיִם, וַאֲפִלּוּ בַּעֲלֵי־חַיִּים רוֹאִים בּוֹ כְּאִלּוּ שֶׁהוּא בַּיִת שֶׁלָּהֶם.
"נְאֻם ה' אֱלֹקִים, מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל", זוֹ נְבוּאַת זְכַרְיָה עַל יְרוּשָׁלַיִם הַהוֹמָה אָדָם, כְּפִי שֶׁפֵּרֵשׁ אוֹתָהּ רַבִּי עֲקִיבָא.
אָכֵן הֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק נֶאֱמַר בִּלְשׁוֹן עָתִיד: "עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו". כִּי נְבוּאַת אוּרִיָּה כְּבָר הִתְקַיְּמָה, וְאָנוּ מַמְתִּינִים לְהֶמְשֵׁךְ הַנְּבוּאוֹת.
