האם רחבעם היה כשר למלכות?
הרב דב קדרון
סוטה מא ע"א
נאמר בתורה (דברים יז, טו): "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא", ורבותינו הראשונים חולקים בשאלת ההגדרה של "איש נכרי" שפסול להתמנות למלך על ישראל.
רש"י והרמב"ם (הלכות מלכים פ"א ה"ד) סבורים שכל אדם שאימו יהודיה כשר להתמנות למלך, אולם תוספות (ד"ה אותו היום) חולקים על כך וסבורים שהפסוק בא להדגיש שרק אדם שאביו ואימו מישראל ראוי להתמנות למלך.
על כולם קשה ממינויו של רחבעם למלך למרות שאימו לא הייתה מישראל, שהרי הוא היה בנה של נעמה העמונית.
הכסף משנה מיישב זאת וכותב שלדעת רש"י והרמב"ם אין הכוונה שדווקא אימו צריכה להיות מישראל, אלא אחד משני הוריו, ומכיוון שאביו של רחבעם היה שלמה – הוא היה ראוי להתמנות למלך. אולם ההסבר הזה לא מתרץ את הקושיה על פי דעת תוספות שסבורים ששני הוריו צריכים להיות מישראל.
הנודע ביהודה (חו"מ מהדו"ק סימן א) והחתם סופר (תורת משה פרשת וזאת הברכה) כתבו ליישב זאת, וביארו שהמצווה היא על המשימים מלך בתחילה, כי להם נאמר: "מקרב אחיך תשים עליך מלך", אבל לאחר שהתמנה מלך כראוי, ובנו יורש ממנו את המלכות ואין צריך שימה חדשה, ממילא אין כאן דין שתהא אמו מישראל, שהרי הוא זוכה בתפקיד בירושה ולא צריך כאן מינוי, לכן גם רחבעם היה ראוי למלכות.
