הקשבה מתוך כבוד / רפי זברגר

סוטה לט ע''ב
 

הקדמה 

אנו ממשיכים ללמוד הלכות ברכת כוהנים, במאמר זה נתמקד ב"דיני המתנה".
 

הנושא

נתחיל בהלכות שנאמרו מפי רבי זירא בשם רב חסדא:
1. אין הקורא רשאי לקרות כהנים - עד שיכלה אמן מפי הצבור;
אין קוראים לכוהנים לפני שהציבור סיים לענות אמן לברכת הודאה הקודמת לברכת כוהנים.
2. ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה - עד שיכלה דיבור מפי הקורא;
גם הברכה המקדימה את ברכת כוהנים וגם תוך כדי הברכה - הכוהנים מתחילים רק אחר שהמקריא סיים לקרוא.
3. ואין הצבור רשאין לענות אמן - עד שתכלה ברכה מפי הכהנים;
גם הציבור מחכה עד סיום כל הברכה לפני ברכת כוהנים ותוך כדי הברכה, ורק לאחר מכן עונה אמן.
4. ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת - עד שיכלה אמן מפי הצבור.
המקריא לכוהנים את מילות הברכה (למנהגנו) ממתין עד לסיום עניית אמן מפי הציבור לפני שממשיך.
5. אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור - עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום;
הכוהנים ממתינים לשים שלום ורק אז מחזירים פניהם, כדי שלא תיראה ברכתם כמשוי עליהם.
6. ואינן רשאין לעקור רגליהם ולילך - עד שיגמור שליח צבור שים שלום.
עקירת רגליים של הכוהנים לאחר סיום ''שים שלום'' של החזן גם מעידה כי הברכה אינה מהווה משוי על הכוהנים. ממשיכה הגמרא ב''הלכות המתנה'' נוספות של רבי זירא בשם רב חסדא שאינן קשורות להלכות ברכת כוהנים:
7. אין הצבור רשאין לענות אמן - עד שתכלה ברכה מפי הקורא;
בזמנם הקורא בתורה גם ברך (יש הנוהגים כך גם היום), והציבור מחכה עד לסיום הברכה, ורק אז עונה אמן.
8. ואין הקורא רשאי לקרות בתורה - עד שיכלה אמן מפי הצבור;
וכן הפוך, הקורא ממתין לסיום אמירת אמן מפי הציבור ורק אז מתחיל בקריאתו, כדי שקול האמן לא ''יתערבב'' עם קול הקריאה.
9. ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום - עד שיכלה פסוק מפי הקורא;
היום זהו מנהג התימנים לתרגם את פסוקי התורה תוך כדי קריאה, בזמן עולי בבל כולם נהגו כך. המתרגם ממתין עד לסיום כל הקריאה ורק אז מתחיל לתרגם.
10. ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר - עד שיכלה תרגום מפי המתרגם.
וכן הפוך: הקורא ממתין לסיום התרגום ורק אז ממשיך בקריאתו.
עוד ''הלכות המתנה'' מפי רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי:
11. המפטיר בנביא - צריך שיקרא בתורה תחילה.
הלכה זו פותחת את ''דיני הקדמה'' הבאים של רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי, ופוסק כי ''יש עניין'' שהקורא את ההפטרה בנביא יעלה אחרון לתורה (מפטיר)
12. אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא - עד שיגלל ספר תורה.
שתי סיבות ושני מניעים להלכה זו: כבוד הגולל וכבוד ספר התורה. קורא בנביא ממתין לסיום גלילת ספר התורה כדי לתת כבוד לגולל לשמוע את ההפטרה, וכן לכבד את הספר ולא להשאירו חשוף בעת קריאת ההפטרה.
13. אין שליח צבור רשאי להפשיט את התיבה בצבור, מפני כבוד צבור.
בזמנם היו מביאים ספר תורה מחוץ לבית הכנסת, ולכבודה של תורה היו מניחים בדים נאים על התיבה עליה הניחו את הספר. אין להפשיט בדים אלו לפני שמוציאים את ספר התורה, משום טרחת הציבור שיצטרך להמתין (ויעכב את המבקשים לצאת מבית הכנסת לאחר שספר התורה יצא משם).
14. אין הצבור רשאין לצאת - עד שינטל ספר תורה (ויניח במקומו)
אנשים המבקשים לצאת מבית הכנסת חייבים להמתין עד שלקחו את הספר מהבימה (למקומו מחוץ לבית הכנסת).
שמואל לכאורה חולק וסובר כי אין רשאין לצאת עד שיצא ספר התורה מבית הכנסת (בזמנם כאמור, ספר התורה היה מונח במקום אחר והיו מביאים אותו לפני קריאת התורה, והיו מחזירים את הספר לאחר הקריאה בו).
לא פליגי: הא דאיכא פיתחא אחרינא, הא דליכא פיתחא אחרינא.
קובעת הגמרא כי אין מחלוקת ביניהם: רבי יהושע בן לוי מדבר בבית כנסת שיש לו פתח נוסף, ולכן אין צורך להמתין עד יציאת הספר, ושמואל עוסק בבית כנסת עם פתח אחד בלבד, שם יש להמתין ליציאת הספר ורק לאחר מכן מותר למתפלל לצאת.
 

מהו המסר

ארבע עשרה ''הלכות המתנה'' אשר המניע והבסיס של כולן זהה: יחס של כבוד. לאור הכלל ''תרי קלי לא משתמעי'' המלמדנו כי אין אפשרות לאדם לשמוע שני קולות בבת אחת, יש עניין לכבד זה את זה ולתת לסיים דבר אחד ורק לאחר מכן מתחילים את הדבר השני: המקריא לכוהנים מכבד את הציבור שעונה אמן אחר הברכות, הכוהנים מכבדים את המקריא, הציבור מכבד את הכוהנים, וכן הכוהנים מכבדים את הציבור. בדיני קריאת התורה: הציבור מכבד את הקורא וכן להיפך: הקורא מכבד את הציבור. המתרגם מכבד את הקורא וכן להיפך. וסיימנו בכבוד ספר תורה שהמפטיר והציבור מכבדים אותו.
כבוד זה שייך בכל דיבור ושיח בין בני אדם. אדם המכבד את זולתו נותן לו לסיים את דבריו, ורק לאחר מכן מגיב.
מידת ההקשבה (מבלי להיכנס לדברי הזולת) הינה מידה טובה עד מאוד.
  
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]