"ואמרת אליהם" לרבות גרים
הרב דב קדרון
סוטה כו ע"א
בגמרא נאמר שמהמילים (במדבר ה, יב): "וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם" שכתובות אחרי "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לומדים שגם גרים נכללים בפרשת סוטה.
המשך חכמה (במדבר לה, י) כותב שבכל מקום שכתוב: "ואמרת אליהם" מילים אלו באות לרבות גם מי שאינו מבני ישראל, כלומר גרים, וכן בתורת כהנים נדרשות מילים אלו בכמה מקומות.
אולם בתחילת הפרשה העוסקת בהקצאת ערי מקלט גם נאמר (במדבר לה, י): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם", ושם לכאורה אי אפשר לומר שמילים אלו באות לרבות גרים, כי אין צורך בכך, שהרי נאמר בפירוש לאחר מכן (פסוק טו): "לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט".
הוא מסביר מדוע יש צורך במילים אלו: כי שלוש הערים שהובדלו על ידי משה רבנו בעבר הירדן לא היו קולטות רוצחים עד לאחר ירושת הארץ והישיבה בה, שהובדלו כל שש ערי המקלט, כפי שנאמר במסכת מכות (דף י), ואילו לא נאמרו המילים "ואמרת אליהם" היה עולה על הדעת שדווקא לגבי בני ישראל שהוזהרו לכבוש את הארץ ולהנחילה, ישיבתם בעבר הירדן אינה חשובה ישיבה קבועה, וכל זמן שלא התיישבו בקביעות בארץ לא קלטו רוצחים אותן שלוש ערים. אבל גרים שלא הוזהרו לכבוש את הארץ, ייתכן שאותן שלוש ערים בעבר הירדן היו קולטות אפילו קודם ירושה וישיבה. לכן נאמר: "ואמרת אליהם" - לרבות הגרים, כדי לומר שגם לגביהם דווקא לאחר ירושת הארץ יקלטו אותן שלוש ערים גם רוצחים גרים.
