אמא וילדיה / רפי זברגר

קידושין עט ע''א
 

הקדמה 

המשנה המופיעה בדף שלנו ודנה באדם שיצא עם אשתו לחו''ל, וחזר עם אשתו ובניו – השאלה האם זו אותה אשה והאם ילדים אלו הם שלה או לא. נפרט את המקרים השונים המתוארים במשנה:

הנושא

כבר הסברנו במשנה את הסבר הגמרא לגבי הילדים. העיקרון הוא: אם יש אמא ויש ילדים ''הכרוכים אחריה'', קשורים אליה והולכים איתה, אנו מניחים שאלו ילדיה. ילדים ''לא משחקים'' ולא יכולים להציג "מצג שווא'', ואם הם ''נדבקים אצלה'', כלשונו של רש''י, הרי ברור לנו מעל כל ספק שאלו ילדיה.
לכן, בכל המקרים הללו, שהאמא נמצאת לפנינו וילדיה עמה - אין צורך להוכיח ולהביא ראיה שאלו אמנם הילדים שלה.  
 

מהו המסר

איזה יופי הוא הקשר המיוחד והבלתי ניתן להפרדה בין אמא לילדיה. תופעה זו הינה ''חוצה גבולות'' של לאום, דת או גזע. בכל חברה, בכל תרבות ובכל מדינה הילדים תמיד כרוכים והולכים אחרי אימם [בגיל צעיר, כמובן].
קשר נפלא זה, כאשר הוא נוצר באווירה חיובית, מהווה מפתח להתפתחות בריאה של הילד, ומהווה מודל לקשרים אינטימיים במשך כל חיי הילד.  
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]