לחיות איתו בשלום / רפי זברגר

קידושין עח ע''א
 

הקדמה 

יש מחלוקת במשנה בדף הקודם, האם בת של גר שהתחתן עם גיורת, כשירה או פסולה לכהונה. לפי רבי אליעזר, היא פסולה לכהונה, ולפי רבי יוסי כשירה לכהונה.
 

הנושא

רב המנונא ורבה פוסקים בגמרא, הלכה כרבי יוסי, כי מותר לכוהן להתחתן אם בת גר וגיורת.
למרות פסיקה זו מספרת הגמרא על מנהגם של הכוהנים: מיום שחרב בית המקדש, נהגו כוהנים סלסול בעצמן כרבי אליעזר. כלומר, הכוהנים החמירו על עצמן [בלשון המשנה: נהגו סלסול בעצמן] ולא מתחתנים עם בת גר וגיורת.
רב נחמן אומר בשם רב הונא הלכה למעשה: בא להימלך – מורים לו כרבי אליעזר בן יעקב, נשא – אין מוצאים אותה ממנו, כרבי יוסי. כלומר, אם כוהן בא לשאול את הרב שאלה, אז פוסקים לו כרבי אליעזר, שלא יתחתן עם בת גר וגיורת, אך אם הכוהן לא התייעץ לפני החתונה, והתחתן עם בת גר וגיורת, כאן, במקרה זה, אנו לא מחייבים אותו לגרש את אשתו, אלא יכול להישאר איתה. 
 

מהו המסר

זוהי דוגמא קלאסית, של הלכה המתחלקת בין ''לכתחילה'' לבין ''דיעבד''. אם הכוהן בא לשאול לכתחילה, אנו מכוונים אותו ל''פסיקה העכשווית'' לפי רבי אליעזר המונעת ממנו להתחתן עם בן גר וגיורת. אך בדיעבד, אם כבר נעשה מעשה, אנו ''לא שוברים את הכלים'' ואנו לא מבקשים ממנו להחזיר את הגלגל אחורנית, ולגרש את האשה.
זהו מסר חשוב לחיים: לא הכול מסתדר לנו בדיוק באופן שהיינו רוצים. אם אנחנו עדיין ''לפני האירוע'' ויש לנו שליטה על המצב, השאיפה תהיה למקסם את האפשרויות, ולהגיע למקסימום האפשרי. אבל.. אם כבר ''הסתיים האירוע'' ולא הסתייע בידינו ליישם את הרצונות והשאיפות – צריך לדעת ולהכיר בעובדה ש''אלו הם החיים'', לקבל את המצב הנתון, ולהמשיך "לחיות איתו בשלום".
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]