העלייה משעורים לחיטים
הרב דב קדרון
סוטה טו ע"ב
מנחת סוטה היא מנחת היחיד היחידה שנעשית משעורים ולא מחיטים, כפי שמבואר בגמרא:
כשם שמעשיה מעשה בהמה, כך קרבנה מאכל בהמה.
ישנה עוד מנחת ציבור הבאה מן השעורים, והיא מנחת העומר. כל שאר המנחות באות רק מן החטים, שהם מאכל אדם.
מרן הרב קוק זצ"ל (עולת ראיה ח"ב עמ' שה) מסביר שבצאתנו ממצרים הגבהנו את הנפש הבהמית שלנו ושל העולם כולו, וכך כל שנה אנו חוזרים ועושים זאת, עם עומר השעורים למחרת הפסח, ואז במשך הזמן של ספירת העומר נפשנו הבהמית ונפש העולם כולו, מתרוממת והולכת לאט לאט, מיטהרת מטומאתה, מזדככת ועולה, יוצאת מתכונת השעורים, שהם מאכל הבהמה, ועוברת לתכונת חיטים, לקבל צורת אדם.
וכאשר אנו באים לחוג את חג השבועות, יום אשר עמדנו בשלמותנו הרוחנית וקיבלנו את התורה, אז הקרבן הראוי הוא שתי הלחם של חיטים, שהם מאכל אדם, מאכל הנותן דעת (ברכות מ,א), ואז במקום האילמות הבהמית באה רוח הדיבור של האדם, וקול התור נשמע בארצנו, קול הדיבור המלא של התורה, דברות הקודש של מעמד הר סיני.
