כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ
מנחות כט ע"ב
"הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו".
הכיצד נתישבה דעתו של משה כשאמר רבי עקיבא שדבריו הם הלכה למשה מסיני? הרי אם משה לא היה יודע מה הן אומרים בודאי לא נאמרו לו הדברים בסיני!
אלא שכתוב (שמות לד, כט) וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר, וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ.
למרות שמשה ירד לאחר שקיבל תורה מסיני ושני הלוחות בידו, עדיין וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע – את כל פרטי הפרטים המתחדשים בתורה. כי חידושים אלה לא ישירות מפיו באים, אלא מכח כוחו, כמו נזק צרורות שהוא תולדה של קרן – כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו.
וכן אמר קהלת (ח, א) מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא. מי כחכם אשר חכמתו תאיר פניו, ואף על פי כן, וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, אפשר שאותו חכם שחכמתו מאירה את פניו אינו יודע ומבין את פשר הדבר שהוא נושא עימו. ודברי תורתו המאירות את פניו ומאת פניו יוסיפו עוז וישתנו אצל שומעיהם, וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא.
ואין להקשות הרי אין דין צרורות באדם, כי כח התורה הוא כח שור. שאמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן במסכת סנהדרין דף מב ע"א: "במי אתה מוצא מלחמתה של תורה - במי שיש בידו חבילות של משנה, קרי רב יוסף אנפשיה: (משלי יד, ד) וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר". חבילות חכמת התורה נקראות כח שור, כבברכת יוסף (דברים לג, יז) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו. רב יוסף היה סיני (ברכות דף סד ע"א; הוריות דף יד ע"א) כמו משה שקיבל תורה מסיני. וכח משנתו מתגלה מכוחו בצרורות שהם תולדה דקרן הכתובה בלשון (שמות כא, כח) וְכִי יִגַּח שׁוֹר, בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו.
