גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף שנט מדור "עלי הדף"
מסכת נזיר
דף מח ע"ב

איך יתכן "כהן גדול והוא נזיר" הלא הכהן אסור לגדל פרע?

אודות "כהן גדול והוא נזיר", הנדון בסוגייתנו (מח, ב) כלפי חובת טומאתו למת מצוה, הגם שיש בו שני לאוין שלא להטמא למת, וכן מצינו כמה פעמים בש"ס (מכות כא, ב ועוד) מציאות כזה של כהן ונזיר יחד, נדון כאן במה שנתקשה המאירי במס' ברכות (כ, א), היאך יתכן כהן גדול שיהיה נזיר, הלא כה"ג אסור לגדל פרע, ואילו נזיר חייב לגדל פרע ואסור בגילוח שערות ראשו.

ותחילה נביא סוגיית הגמרא (תענית יז, א; סנהדרין כב, ב) באיסור גידול פרע: "מלך מסתפר בכל יום, כהן גדול מערב שבת לערב שבת, כהן הדיוט אחת לשלשים יום... כהן גדול מערב שבת לערב שבת מאי טעמא, אמר רב שמואל בר יצחק, הואיל ומשמרות מתחדשות ("מתחלפות ומתחדשות בשבת, זו יוצאה וזו נכנסת, וצריך להסתפר מפני משמרת חדשה זו הנכנסת שיראוהו ביופי". רש"י סנהדרין שם), כהן הדיוט אחת לשלשים יום מנלן, אתיא פרע פרע מנזיר, כתיב הכא (יחזקאל מד, כ) 'וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו', וכתיב התם (במדבר ו, ה) 'קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו', מה להלן שלשים אף כאן שלשים". והנה כהן גדול שעבר וגידל פרע עובר בלאו דכתיב (ויקרא כא, י): "את ראשו לא יפרע", אמנם, אינו עובר אלא אם כן גידל פרע שלשים יום, שאין פרע פחות משלושים יום, ושיעור זה שאמרו 'כהן גדול מערב לערב שבת', אינו אלא מדרבנן, לכבודו של כהן גדול (עי' מהר"י קורקוס הל' ביאת המקדש פ"א הי"א והל' כלי המקדש פ"ה ה"ו; מנחת חינוך מצות קמט אותיות א ד).

על כן כשהמאירי דן בזה התייחס בדבריו רק לענין שיעור ל' יום, שהרי לענין שיעור תספורת מערב שבת לערב שבת אינו אלא מדרבנן, ובוודאי שאיסור תגלחת בנזיר דוחה איסור זה, אכן, כלפי ל' יום יש לדון איך תעלה חובה זו שלא לגדל פרע עם חובת נזירות שחובה על הנזיר לגדל פרע, ואסור בתגלחת. ותחילה רצה ליישב, דמיירי בנודר נזירות בפחות מל' יום, ולפ"ז שפיר יעלו הדברים כאחת, כי תוך שלושים יום עדיין אין לכה"ג איסור מן התורה לגדל פרע, אכן כתב שאין לומר כן, כי סתם נזירות שלושים יום, וגם בנודר נזירת ליום אחד הרי הוא נזיר שלושים יום, ובכן לא נוכל ליישב כן, כי סוף סוף אסור לו לגדל פרע ל' יום מחמת הנזירות. ועל כך כתב: "שמא יום שלושים עולה לכאן ולכאן", והיינו, שמצד חובת הנזירות יכולים לגלח כבר בתחילת יום הל' של הנזירות, ותחילת היום תעלה לו לאיסור תגלחת נזירות, ובסוף היום יגלח מחמת איסור גידול פרע לכהן גדול, ויעלו יפה הן איסור תגלחת של נזירות והן איסור גידול פרע של כה"ג (ראה שו"ת רחש לבב לחתנו של הגרעק"א זצ"ל סי' יג), אכן, המאירי כתב בזה בלשון ספק, כי יתכן שיום הל' אינו עולה לכאן ולכאן, וכה"ג אם גידל שער ראשו, כבר בתחילת יום הל' עבר על איסור גידול פרע.
צדדי ספק זה העלה גם ה'מנחת חינוך' (מצוה קמט אות ג), ונקדים בזה מה ששנינו כלפי נזיר (טז, א): "מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד ואם גילח ליום שלשים יצא", וטעם הדבר מבואר במכילתין (ה, ב כדעת רב מתנה) כי "סתם נזירות שלושים יום", וביום השלושים "מקצת היום ככולו", ולכן אם גילח ביום השלושים יצא, כיון שעשה מקצת היום בנזירות, ואמנם לכתחילה יש להחמיר לנהוג יום השלושים כולו בנזירות, ולכן לכתחילה יגלח ביום שלושים ואחד, ובדבר זה שיש להחמיר לנהוג יום הל' כולו בנזירות דנו הראשונים (עי' רא"ש ה, ב; תוס' רבינו פרץ שם; מאירי שם; ועי' תוס' יט, ב ד"ה ה"ג), האם חומרא זו היא מן התורה או תקנת חכמים.

ועתה בא נבא לדברי המנחת חינוך, שכתב להסתפק דהנה שיעור שלושים יום באיסור גידול פרע בכהן ילפינן מנזיר, כנ"ל: "אתיא פרע פרע מנזיר, כתיב הכא 'וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו', וכתיב התם 'קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו', מה להלן שלשים אף כאן שלשים", וכתב המנ"ח: "אם כן איכא לספוקי, דאפשר דוקא יום שלושים ואחד הוי פרוע ראש, או דילמא כיון דבדיעבד ביום שלושים יצא והוי ליה פרע א"כ ביום שלושים הוי ליה פרוע ראש, וכן נראה כיון דיצא בתגלחת ואמרינן מקצת יום ככולו עי"ש בש"ס, א"כ בודאי הוי פרע דגדל פרע כתיב בנזיר, אם כן הכא נמי", וספיקתו יעלה יפה לדעת אלו הראשונים שמן התורה יש להחמיר לנהוג גם יום השלושים כולו בדיני נזירות, ורק בדיעבד אומרים 'מקצת יום ככולו', ונמצא שמצד חובת נזירות יש נזירות גם ביום השלושים, ועל כן יש לדון כלפי איסור גידול פרע בכהן גדול הנלמד מנזיר, האם שיעורו בשלושים ימים שלמים – כמו בנזיר ששיעורו גם מן התורה בשלושים שלמים, ולפ"ז יעלה יפה תירוצו של המאירי, כי סוף סוף כלפי חובת נזירות יעשה את הדין של בדיעבד, וינהג נזירות מקצת יום השלושים, ואילו איסור גידול פרע הוא רק בשלושים יום שלמים – כמו עיקר דיני נזירות, ולאידך גיסא י"ל, כי כשם שכלפי חובת נזירות הכלל הוא ש'מקצת יום ככולו', כן הוא כלפי איסור גידול פרע בכהן הנלמד ממנו, שגם במקצת יום שלושים ישנו איסור של גידול פרע, ולפ"ז לא יעלה יפה דברי המאירי, כי כבר בתחילת יום השלושים עובר הכהן גדול באיסור גידול פרע, וחוזרת הקושיא לקדמותה, איך חלה הנזירות בעודו כהן גדול.

ומסיק ה'מנחת חינוך' בזה: "ועי' רש"י סנהדרין פ"ג ע"א ד"ה ופרועי ראש, פירש ששימשו פרועי ראש שעברו עליהם יותר משלושים יום שלא גילחו ראשם, משמע דוקא יותר משלושים וביום שלושים אינו נקרא פרע, וצריך עיון", וכן איתא ב'יראים' (סי' שכא) שגידול פרע הוא ביותר משלושים יום, ולפי דברי רש"י והיראים יעלה יפה תירוץ המאירי (עי' שו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב במפתחות סוה"ס סי' סב).

יישוב נוסף העלה המאירי, שמדובר במי שקיבל על עצמו נזירות ל' יום, ובתוך ימי נזירותו נתמנה להיות כהן גדול, ונמצא שמצד אחד הוא נזיר שאסור בגילוח, ומצד שני אין אצלו ל' יום לגידול פרע (עי' שו"ת רחש לבב שם; מנ"ח שם אות ז; שו"ת שו"מ מהדורא רביעאה ח"ב סי' קסב).