לכל שבת יש 'אחרי' שבת (וגם 'לפני' שבת) / רפי זברגר

גיטין עז ע"א
 

הקדמה 

לקראת סיום פרק שביעי במסכת גיטין, המשנה האחרונה בפרק, עוסקת בתנאים הקשורים בזמן, ולא מתקיימים עקב סיבות שונות. הגמרא בקטע האחרון של הפרק, המרחיבה ודנה במשמעות הזמנים השונים, או ליתר דיוק, במשמעות המילה ''אחרי'' זמן מסוים. למשל: מה משמעות הביטוי של הבעל "אחרי שבוע'' [הכוונה לאחרי השמיטה, וכדו']
  

הנושא

נתאר בטבלה הבאה את הגדרת המילה ''אחרי'' לתקופות השונות:

כלומר: אם אדם מתנה שיעשה מעשה מסוים לאחר השמיטה, כוונת המשורר – עד שנה אחרי השמיטה.  אם קבע אחרי שנה, הרי שיכול לבצע זאת במשך חודש לאחר השנה. אם קבע אחרי חודש מסוים, יכול לבצע שבוע לאחר אותו חודש. אם קבע שיבצע אחרי שבת, הרי שיכול לבצע עד סוף יום שלישי בשבוע שלאחר אותה שבת. 
 

מהו המסר

לפי העיקרון של ''אחרי'' בשמיטה, שנה וחודש הרי שתמיד זה נחות ברמה אחת פחות מהקודמת לה. הרמה מתחת לשמיטה (שבע שנים) היא שנה. הרמה מתחת לשנה היא חודש. לחודש, הרמה מתחתיה היא יום. אך באחרון – יש ''הפתעה''. לא אומרים שאחרי השבת נחשב ליום ראשון בלבד, כמו שהיינו ''מצפים'', אלא כאמור: עד יום שלישי.
מדוע? מה הרעיון העומד מאחורי קביעה זו? ניתן אולי לומר כי ''דין השבת'' שונה משאר ה''דינים''. באמת ''אחרי השבת'' היא רק יום ראשון, אבל – מכיוון שהשבת היא כל כך מרכזית בחיי העם היהודי, בחיי האומה ובחיי כל יהודי ויהודי, בכל מקום אשר נמצא, הרי שהשבת ''מלווה'' אותנו במשך כל השבוע. עד יום שלישי אנחנו עדיין ב''היי'' מהשבת הקודמת, ומיום רביעי, אנו מצפים ומייחלים כבר להגיע לשבת הבאה. לכן הגדרת ''אחרי השבת'' מקבלת מימד חדש ומיוחד. אמנם, השבת היא ''מתנה נפלאה'' שהבורא נתן לנו, ואנו מרגישים זאת כל שבת מחדש. המעבר מן העשייה המרוכזת והמלאה ביום שישי לפני השבת, למנוחה ולרגיעה המוחלטת מיד עם כניסת השבת היא ''משהו נפלא'' שרק מי שחווה זאת יכול להעיד ולספר על יופייה ונחמדותה. לכן, אנו גם שרים של יום, בכל יום מימי השבוע, ואומרים: היום יום ראשון בשבת...
היום יום שני בשבת – הכול מיוחס לשבת. נקבע גם בהלכה, כי יש לשמור את הדברים החדשים והטובים לשבת.
בכל נושא: בבית הספר, בתנועת נוער, במשפחה ובכל קבוצה מוגדרת – אם יש רעיון מרכזי שכולם מקבלים ושמחים אתו, כולם רוצים ביישומו, ופועלים במרץ לקידומו – אזי תהיה התלהבות וכניסה לעולם החדש.
כך רצוי וצריך לחנך ל''אהבת השבת'', כך רצוי וצריך לחנך לכל דבר מרכזי שההורים מבקשים להטמיע בלבו של הילד.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]