|
ללכת בין הטיפות / רפי זברגר
גיטין עב ע"א
|
|
מקרה |
הסבר |
דין |
|
זה גיטך אם מַתִּי |
הבעל אומר שהגט יחול אם הוא ימות |
הגט לא חל, כיוון שבשלושת המקרים, הגט אמור לחול לאחר מיתתו של הבעל, וקבענו לעיל ש''אין גט לאחר מיתה" |
|
זה גיטך מחולי זה |
הגט יחול אם לא יתרפא מהחולי הנוכחי שלי (של הבעל) |
|
|
זה גיטך לאחר מיתה |
הבעל אומר מפורש שהגט יחול לאחר מיתתו של הבעל |
|
|
מהיום אם מַתִּי |
לאחר מיתת הבעל, הגט יחול למפרע מיום מסירת הגט |
בשני המקרים, הגט יחול. כיוון שבעצם מתברר למפרע, שהגט היה גט כשר מרגע נתינתו, ולכן יכול לחול. |
|
מעכשיו אם מַתִּי |
לאחר מיתת הבעל, הגט יחול למפרע מרגע מסירת הגט |
|
|
מהיום ולאחר מיתה |
זהו שילוב של שני הלשונות ולכן יש ספק בכוונת הבעל בלשון זו. האם הכוונה שהגט יחול היום אם ימות [וזו כוונת ולאחר מיתה], או שהבעל חזר בו תוך כדי דיבור, ובסופו של דבר התכוון שהגט יחול לאחר מיתה ולכן לא יחול הגט. |
בגלל הספק אנו פוסקים: גט ואינו גט
ומחמירים לשני הכיוונים. לצד שהגט אינו חל – חולצת (אם אין גט, הרי האשה עדיין אשת איש ואסור לייבמה) |
מהו המסר
מהפסיקה במקרה הבעייתי לעיל (השלישי), בו מסתפקים מה התכוון הבעל כאשר אמר שתי לשונות סותרות אחת לשניה אנו מחויבים ''ללכת בין הטיפות'', ולנסות למצוא דרך אשר תכיל את שתי הלשונות – גט ואינו גט.
גם ב''חיים'' – לא פעם יש ספק ל''מה התכוון המשורר'' - האם לצד זה או אחר. אין למהר ולקבל החלטות, ולנהוג בכוון אחד, אלא לנסות והשאיר את המצב ''מעומעם'' עד אשר יימצא הפתרון.
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי - נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]