יד חופשית תוך מבט על / רפי זברגר

גיטין ס"ד ע"א
 

הקדמה 

המשנה בדף שלנו עוסקת בנערה מאורסת אשר בעלה מבקש לגרשה.
כדי להבין את המקרה נקדים מספר הקדמות:
1. נערה מוגדרת בחצי שנה שבן גיל שתים עשרה לשתים עשרה וחצי, קודם לכן מוגדרת כ''קטנה'' ולאחר מכן מוגדרת כ''בוגרת''
2. בזמן המשנה ,היה פער זמן של שנה בין האירוסין [שהם הקידושין שהבעל נותן לאשה כסף או שווה כסף (טבעת)] לבין הנישואין. כיום, אנו מאחדים את שתי ה''פעולות'' של קידושין ונישואין לערב אחד.
3. מדין תורה, ילדה קטנה רק אביה יכול לקבל את כסף (או שווה כסף) של קידושיה.
4. נערה מתקדשת בעצמה, רק לאחר הסכמת אביה.

משנתנו עוסקת בנערה מאורסה (או אביה קיבל קידושין בהיותה קטנה, או היא עצמה קבלה קידושין בהסכמת אביה בהיותה נערה), והבעל רוצה לגרשה, לפני הנישואין. יש מחלוקת במשנה מי מקבל את הגט.
• לפי תנא קמא – או האבא או הנערה יכולים לקבל את הגט
• רבי יהודה קובע ש-אין שתי ידיים זוכות כאחת, כלומר – לא ייתכן שיש זכות לשני אנשים לבצע את הפעולה, לכן פוסק רבי יהודה, כי רק האבא יכול לקבל את הגט לידיו.
 

הנושא

הגמרא דנה מהו שורש מחלוקתם של תנא קמא ורבי יהודה:
• תנא קמא סובר שברגע שהנערה הגיעה לגיל שתים עשרה, התורה ''נתנה לה כוח'' לזכות בקידושין, בעוד שבתקופה שהייתה ''קטנה'' אין לה זכות ויכולת כזאת. לכן, בתקופת ביניים זו, יש לשני אנשים ''כוח'', גם לאבא וגם לנערה יכולת לבצע פעולות הקשורות לנערה.
• רבי יהודה סבר, שנערה, כל עוד היא לא נישאה, היא עדיין ברשות אביה, כמו בתקופה שהיא הייתה קטנה. לכן, רק אביה יכול לקבל את הגט שלה. 
 

מהו המסר

ההלכה נפסקה כמו תנא קמא, שלנערה יש גם זכות לקבל את הגט כמו לאביה.
פסק זה מלמד אותנו, כי יש ''להרפות'' ולתת לנער או לנערה יכולת ביטוי משלהם. זוהי תקופה בה הם מעצבים את אישיותם, זהותם, ואופיים. אי לכך, צריך לתת להם ''מרווח'' משלהם, לתת להם יד חופשית לעשות ולפעול, תוך כדי ''מבט על'' של ההורים, השומר ומשגיח שהם לא סוטים מדרך היישר ולא לוקחים את הכוח הניתן להם לדרכים שאינן טובות. 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]