לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב

מספר המלקות / הרב עופר לבנת

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

השבוע בדפי הדף היומי, אנו ממשיכים בלימוד הפרק השלישי במסכת מכות, העוסק בחיוב מלקות. בתורה נאמר: "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ" (דברים כה, ב-ג). לכאורה מפורש בכתוב שהעונש של הרשע הוא ארבעים מלקות. אולם, במשנה (כב עמוד א) מצינו מחלוקת. לדעת תנא קמא אין מלקים אלא שלושים ותשע מלקות, ואילו רבי יהודה סובר שמלקים ארבעים מלקות. עוד מבואר במשנה שאומדים את האדם כמה מלקות הוא יכול לסבול על פי בריאותו. במקרה של אדם שבמצב בריאותו כמות שכזו תסכן את חייו מספר המלקות מופחת. להלכה נפסק כדעת תנא קמא (רמב"ם סנהדרין יז, א).

כיצד ניתן להבין את דעתו של תנא קמא שהיא לכאורה נגד המפורש בכתוב? הגמרא (כב עמוד ב) מבארת כי אילו היה כתוב בתורה ארבעים במספר, ודאי שהיה צריך להלקות ארבעים מלקות. אך כיון שנאמר קודם במספר ורק לאחר מכן ארבעים, יש לקרוא את שני הפסוקים ברצף- "במספר ארבעים". לפי זה כוונת התורה הוא למנין הסמוך ומשלים לארבעים, דהיינו שלושים ותשע. אך עדיין צריך לשאול מדוע התורה לא כתבה במפורש שלושים ותשע?

הרא"ש (פסחים י, מ) נותן תשובה מקורית לשאלה זו. הוא מסביר שדרך התורה כאשר יש מספר שהוא אחד פחות מהעשירית, לעגל למעלה להשלים את העשירית. בכך הוא מסביר מדוע כתוב לגבי מלקות ארבעים למרות שבאמת מלקים רק שלושים ותשע. כך הוא מסביר גם מדוע לגבי ספירת העומר כתוב "תספרו חמשים יום" (ויקרא כג, טז) למרות שצריך לספור רק ארבעים ותשע יום. לכן גם כתוב שבבית יעקב היו שבעים נפש (בראשית מו, כז) כאשר באמת היו רק ששים ותשע (אולם עיין אבן עזרא בראשית מו, כג שדחה פירוש זה לגבי נקודה זו).

הרמב"ם (פירוש המשנה מכות ג, יא והלכות סנהדרין יז, א) מסביר את כוונת המשנה והגמרא בצורה אחרת לגמרי. הוא מסביר כי התורה קובעת בתחילה שיש להכות אותו "כדי רשעתו במספר", כלומר שיש לקבוע מספר הראוי לו, לפי בריאותו ויכולתו לסבול את המכות. לאחר מכן אומרת התורה "ארבעים יכנו לא יוסיף", כלומר שלכל היותר יש להלקות ארבעים מלקות ואסור להוסיף על כך. לפי זה, אין חיוב לתת דווקא ארבעים מלקות, אלא זהו המספר המקסימאלי. אך אם שליח בית הדין ילקה אותו יותר מארבעים, הוא יעבור על האיסור להוסיף על הארבעים. לכן, חכמים קבעו שלא להלקות יותר משלושים ותשע, כדי שאפילו אם יטעה שליח בית הדין וייתן מכה אחת נוספת, הוא לא יעבור על האיסור להוסיף על ארבעים.

To the article in English