|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות ואכלי – כמהין ופטריות
"ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, שנאמר יהי פסת בר בארץ. ליגלג עליו אותו תלמיד, ואמר: אין כל חדש תחת השמש! אמר ליה: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות ואכלי, מילת - נברא בר קורא" (שבת, ל ע"ב).פירוש: ותו [ועוד]: יתיב [היה יושב] רבן גמליאל וקא דריש [והיה דורש]: עתידה ארץ ישראל לעתיד לבוא שתוציא גלוסקאות (עוגות) וכלי מילת (צמר מובחר) מוכנים שנאמר יהי פסת בר בארץ. ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר: והלא כבר נאמר "אין כל חדש תחת השמש". אמר ליה [לו] רבן גמליאל: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה. נפק אחוי ליה [יצא והראה לו] כמיהין ופטריות היוצאים גמורים מהאדמה במשך לילה אחד, ויש להם תבנית של ככרות לחם. ולגבי כלי מילת הראה לו נברא בר קורא [לבוש ענף הדקל], שכשהוא צעיר יוצא הוא עטוף בכעין רשת דקה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
פטריות - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות הקש/י כאן.
ההופעה הספונטנית של הפטריות מתוך הקרקע, לכאורה יש מאין, ללא מעורבות האדם ויגיעתו מזכירה את הוצאת הגלוסקאות על ידי הארץ לאחר ביטול הקללה של "בזיעת אפיך". הפטריות מבצבצות בהמוניהן לאחר הגשם ביערות, בתות ושטחים פתוחים מבלי שניתן לראות את מקורן. בניגוד לזרעי צמחים, ואפילו הקטנים ביניהם, הגלויים לעין בלי עזרים אופטיים הרי שגודל נבגי הפטריות והכמהין (2 to 50 μm) הוא לעיתים קרובות מתחת לגבול כושר ההפרדה של עין האדם. גופיף הרבייה של הפטריה משחרר מאות אלפי נבגים זעירים המתפזרים בעזרת רוח, מים ועוד. נבגים אלו "נובטים" בכל מקום שהתנאים להתפתחותם מתאימים. לעיננו מתגלים בהמוניהם רק החלקים העל קרקעיים כלומר ה"כובעים".
לעיון נוסף:א. דנין, "סיפורי צמחים – מה נאכל היום" חומר רב על הכמהין ועל פונדקאיהם.
|