הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
נזיר כג ע"ב
תלמוד בבלי נזיר כג, ב:
"אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן בא לשמן".
התלמוד הבבלי מעודד קיום מצוות גם שלא לשמן.
מאמר כזה אינו מופיע כלל בירושלמי. בירושלמי (חגיגה א, ז) מובא נושא חשיבות השלא לשמה רק ביחס ללימוד תורה, ולא ביחס למצוות.
תלמוד ירושלמי חגיגה א, ז:
"רב חונה אמר למד תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה את בא לשמה".
אדרבא ישנה דוגמה מובהקת לכך שהתלמוד הירושלמי אינו סובר כך, שכן הוא אומר ביחס למצוות צדקה, שאם אדם מקיים את המצווה שלא לשמה, במקרה שלנו כדי לקבל שכר מיד, הרי עונשו גדול.
תלמוד ירושלמי סנהדרין י, א:
"יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט וזרע צדיק נמלט אין כתיב כאן אלא וזרע צדיקים נמלט זרע שהוא מוטל בין שני צדיקים נמלט. דבר אחר יד ליד לא ינקה רע אמר רבי פינחס זה שהוא עושה צדקה ומבקש ליטול שכרה".
לעומת זאת ביחס לדוגמה זאת של מצות צדקה, בתלמוד הבבלי (ראש השנה ד, א) אדם שנותן צדקה שלא לשמה – למשל על מנת שיחיה בני הרי שהוא צדיק גמור.
