טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

שנאמר שפתותיו שושנים נטפות מור עבר – שושן צחור

"ושבחתי אני את השמחה - שמחה של מצוה, ולשמחה מה זה עשה - זו שמחה שאינה של מצוה. ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'. אמר רב יהודה: וכן לדבר הלכה. אמר רבא: וכן לחלום טוב. איני? והאמר רב גידל אמר רב: כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר תכוינה, שנאמר שפתותיו שושנים נטפות מור עבר, אל תקרי מור עבר אלא מר עובר, אל תקרי שושנים אלא ששונים! לא קשיא, הא ברבה והא בתלמיד" (שבת, ל ע"ב).

שם עברי: שושן צחור       שם באנגלית: Madonna Lily       שם מדעי: Lilium candidum

שם נרדף במקורות: שושן, שושנה        שמות בשפות אחרות: ערבית - זַנְבַּק, סַוְסַן אַבְּיַד


הנושא המרכזי: השושנים כצמחי בושם

בשיר השירים אנו מוצאים שני פסוקים המעידים על היות השושנים צמח בושם: "לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נֹטפות מור עבר" (ה י"ג). דוֹדי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים" (ו ב'). מעיון בסוגייתנו ורוב רובם של המפרשים ניתן להסיק שמגילת שיר השירים היא אלגוריה לקשר בין הקב"ה ועם ישראל. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מפשט הכתובים וכך עשה בעל "מצודת דוד": "שפתותיו שושנים. מבין שפתותיו עולה ריח טוב כריח השושנים, וכאילו מטיפות את המור. והנמשל הוא על הנביאים השלוחים מאת ה' לדבר דבדיו, שהמה כמו שושנים שריחם נודף למרחוק, כי כל כך המה מודיעים מה שיהיה לאחרונה ומייעדים טובה מרובה והצלחות מתמידות". פסוקים אלו רומזים על השושנים כצמח בושם ואכן כך נאמר במדרש (שיר השירים רבה, וילנא, פרשה ב ו'): "... אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה, מה השושנה הזו אינה בטלה לעולם אלא גב ריחה, כך ישראל אינן בטלין אלא גב מצות ומעשים טובים, מה שושנה זו אינה אלא לריח, כך לא נבראו הצדיקים אלא לגאולתן של ישראל וכו'". את העובדה שהשושנים הם צמחי בושם יש להביא בחשבון כאשר מנסים לזהות צמח זה.

הבשמים היקרים והמעורכים ביותר של העולם העתיק הגיעו ממצרים ואחד מהם היה ה –Susinom (Susinum) שם שמזכיר לנו את השושנה. הבושם היה בשימוש ביוון ורומא העתיקים. הוא הופק מפרחי השושן הצחור ומוזכר על ידי תיאופרסטוס בערך בשנת 300 לפנה"ס. מקור השם הוא במילה המצרית המתייחסת לנופרים (בערבית המודרנית השם susan מתייחס לכל מיני השושן). פליניוס תיאר בושם בשם זה שהיה בשימוש בימיו ברומא והיה מבוסס על שמן זקום מצרי (במקור אחר מוזכרת מורינגה מכונפת ( והכיל אקורוס קלמוס (calamus), דבש, קינמון, כרכום ומור.

הרופא היווני Paulus Aegineta תיאר את אופן הכנת הבושם. ראשית יש לרכך את המור וה-calamus ביין במשך 5 ימים ולערבל את התערובת 3 פעמים ביום. לאחר מכן יש לבשל אותה זמן קצר בשמן. שנית. את ההל יש לרכך במים במשך יומיים, וגם אותו יש לערב 3 פעמים ביום. לאחר מכן יש לבשל את התערובת בשמן במשך שעה. לאחר סינון יש להוסיף שליש מפרחי השושן הצחור לשמן. לאחר 3 ימים יש לסנן את השמן ולהוסיף שליש מפרחי השושן הצחור. לאחר 3 ימים השמן מסונן פעם נוספת, מסלקים את פרחי השושן הצחור ומוסיפים כרכום טחון. לבסוף, לאחר שלושה ימים, מוסיפים לשמן את הקינמון. ניתן להמיר את הקינמון בקסיה (סוג קינמון).

השושן הצחור מקובל מאד ברפואה העממית כבר זמן רב ולא רק באזורי הגידול הטבעיים שלו (הבלקן והמזרח התיכון) אלא גם בחלקים נוספים של עולם בהם הוא אוקלם כארצות שונות באירופה, צפון אפריקה ומקסיקו. ברפואה העממית השושן קשור באופן בולט למחלות עור, קוסמטיקה ותרופות אנטי דלקתיות. במחקרים אתנו-פרמקולוגיים התבררו יתרונות רפואיים רבים. שימוש בעלי כותרת של שושן ותמצית של פקעות בחלב לצורך הכנת רטיה לחזה. עלי כותרת מושרים בכוהל לריפוי פצעים. שמן שהוכן מפרחים כטיפול בדלקת שד. מחקרים אתנו-פרמקולוגיים נוספים מצאו שלפקעות השושן השפעה אנטי ויראלית לצורך טיפול בשלבקת חוגרת. פקעות ופרחים יעילים לטיפול במחלות עור ומיפרקים. רוב היתרונות הרפואיים של השושן הצחור לא נבדקו בעבר בשיטות מדעיות אך כיום ניתן למצוא במרשתת מחקרים הבודקים את יעילות התרכובות הרבות הנמצאות בחלקיו השונים של השושן הצחור לטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות(1).

תמונה 1.  שושן צחור  - תפרחות            צילמה: שרה גולד		תמונה 2.  שושן צחור           צילמה: שרה גולד

תמונה 3.  תבליט שושן על מטבע יהודית מהמאה ה- 6 צילם:  Fiddler7		תמונה 4.  מטבע  בערך שקל שעוצב על פי דגם השושן

לעיון נוסף:

"מגן דוד סמל יהודי"
באתר "צמח השדה": "שושן צחור"
ב"פורטל הדף היומי":
על זהות השושן – "שפתו שפת פרח שושן כתיב ביה" (עירובין, יד ע"א).
האם השושנה היא ורד? "סוגה בשושנים שאפילו כסוגה של שושנים לא יפרצו בהן פרצות" (סנהדרין, לז ע"א).

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.