האם המילה "בנים" כוללת בנות?

הרב דב קדרון

נזיר יג ע"א

במשנה נאמר שמי שקיבל על עצמו נזירות לכשיהיה לו בן, אם נולדה לו בת אינו חייב להיות נזיר, ומבואר בגמרא שהחידוש בזה הוא שלא מפרשים שכוונתו כשאמר "בן" הייתה לומר "לכשאבנה", מלשון בניין, ואילו היינו אומרים כך היה מתחייב להיות נזיר גם בעקבות לידת בת.

בכל הלכות נדרים הולכים אחר לשון בני אדם, ומכאן הוכיח מהר"ם מרוטנבורג (תשובות סימן מד) שבלשון בני אדם אין הבת בכלל הבן, שהרי מי שאין לו זרע חפץ בבת לא פחות מאשר בבן, ואם בכל זאת אינו מתחייב להיות נזיר מפני שהזכיר "בן" בדבריו, אין זאת אלא שלשון "בן" לא כולל בת. ממקום אחר הוא מוכיח שגם בלשון רבים: "בנים" בלשון בני אדם לא כולל בנות.

הדבר שונה בלשון התורה, שכן כתוב (בראשית ג, טז): "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים", והכוונה כמובן גם לבנות, וכן נאמר לגבי גרים מצרים ואדומים (דברים כג, ט): "בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה'", והכוונה היא גם לבנות, כמבואר במסכת יבמות (עז,ב), מסביר המהר"ם מרוטנבורג ש"אין לדמות לשון בני אדם לדברי הקדוש ברוך הוא".