תחרותיות / רפי זברגר

גיטין כה ע"א
 

הקדמה 

הגמרא דנה בדין "ברירה". משמעות דין זה: אם ''בזמן אמת'' לא ידענו עובדה מסוימת, אך לאחר זמן התבררה לנו הידיעה, האם אנו אומרים שהדבר בעצם התברר למפרע או לא. יישום של שאלה זו מובאת בשאלתו של רב אושעיא את רב יהודה:
אמר ללבלר [סופר] כתוב לאיזו שתצא בפתח תחילה, מהו? כלומר, הבעל בא אל הסופר וביקש ממנו לכתוב גט לאחת מנשותיו, לזו שתצא ראשונה בפתח זה. בזמן כתיבת הגט, לא ידוע איזו אשה תצא קודם, אך לאחר זמן, שיצאה אשה אחת בפתח זה, התברר לנו מי היא אותה אשה שעליה נכתב הגט. שאלתו: האם אנו אומרים ''יש ברירה'' והתברר למפרע מי זו האשה שלשמה נכתב הגט או לא?
רב יהודה הוכיח לרב אושעיא ממשנה הפותחת את פרקנו: ...אמר ללבלר: כתוב לאיזו שארצה אגרש – פסול לגרש בו. מסיק רב יהודה מקטע זה במשנה, כי "אין ברירה "ולא יכולים לומר ''הוברר הדבר למפרע'' אלא חייבים לדעת ''בזמן אמת'' לאיזו אשה מיועד הגט.
 

הנושא

מחזיר לו רב אושעיא בקושיה נגדית מדין הנכתב במסכת פסחים (דף פ''ט, עמוד א'): הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים'' – כיוון שנכנס ראשון ראשו ורובו – זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו. מדובר באבא אשר מכין את קרבן פסח [קרבן זה מחייב למנות מראש את כל האנשים אשר ישתתפו באכילתו], והכריז, שהבן שיגיע ראשון לירושלים – הוא יזכה להיות מנוי על הקרבן. קובעת המשנה שם: האח שהכניס ראשון את ראשו לתוך ירושלים הוא אמנם זוכה בכך, וגם מזכה את אחיו. מוכיח מכאן רב אושעיא, לכאורה כי יש ברירה, שהרי בשעת שהכריז, האבא לא ידע מיהו הילד אשר יגיע ראשון לירושלים, ובכל אופן, אותו ילד שהגיע ראשון זכה במינוי לקרבן פסח.
עונה לו רב יהודה: ... מה ענין פסחים, אצל גיטין? הא אתמר עלה, אמר רבי יוחנן: כדי לזרזן במצות. שם יש ''סיפור'' מיוחד. הסביר רבי יוחנן במסכת פסחים, כי האבא מנסה ''לאתגר'' את ילדיו, ומבקש לזרז את כולם שיגיעו כמה שיותר מהר, בשמחה לקיום מצוות קרבן פסח. לכן, הכריז האבא ''תחרות'' בין הילדים, לביצוע המשימה החשובה. באמת, האבא בעצם רצה לזכות את הקרבן לכל הילדים, וכל מטרתו הייתה ''להכניס אותם לאווירה ולזרזם''. ולכן, קובע רב יהודה, אין להוכיח מסיפור קרבן פסח, בקשר לבעיה שלנו, האם ''יש ברירה'' או ''אין ברירה''.  
  

מהו המסר

להכניס רוח תחרות בין הילדים זה נפלא. ''אווירה נחמדה'' המחברת את כולם למטרה הנכספת, ''דרך משחק'' ותחרות. כך נהג האבא שם במסכת פסחים, וכך כדאי גם לנו לנהוג מידי פעם עם ילדינו, חניכינו, עובדינו. צריך להכניס קצת ''אקשן'' לחיים, וזו אחת הטכניקות היפות לעשות זאת. 


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]