|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
והשום והשמן של חולין, ונגע טבול יום במקצתן – שום הגינה
"יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא; איתיביה אביי: המקפה של תרומה, והשום והשמן של חולין, ונגע טבול יום במקצתן - פסל את כולן; מקפה של חולין, והשום והשמן של תרומה, ונגע טבול יום במקצתן לא פסל אלא מקום מגעו; והוינן בה, מקום מגעו אמאי פסול? ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מה טעם? הואיל וזר לוקה עליה בכזית; לאו משום דהיתר מצטרף לאיסור וכו'" (נזיר, לו ע"א).פירוש: מסופר: יתיב [ישב] רב דימי וקאמר [ואמר] לה להא שמעתא [את ההלכה הזו] של ר' אבהו, בשמו של ר' יוחנן, שבכל איסורים שבתורה (חוץ מנזיר) אין היתר מצטרף לאיסור. איתיביה [הקשה לו] אביי ממה ששנינו: המקפה (תבשיל סמיך) של פירות תרומה, והשום והשמן שבה היו של חולין, ונגע טבול יום (טמא ביום שטבל מטומאתו, שפוסל תרומה במגע) במקצתן פסל את כולן בגלל התרומה שהיא עיקר המקפה. ואם היה להיפך, שהיתה מקפה של חולין והשום והשמן של תרומה, ונגע טבול יום במקצתן לא פסל אלא מקום מגעו. והוינן [והיינו עוסקים] ומתקשים בה בהלכה זו: מקום מגעו עצמו אמאי [מדוע] פסול? הרי מה שנגע בו היה רובו חולין, וחולין אינם נפסלים במגע טבול יום! ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מה טעם הואיל וזר האוכל תערובת זו לוקה עליה בכזית, לכך מחשיבים את הכל כאילו היה זה תרומה. ומסכם אביי את שאלתו: מאי טעמיה [מה טעמו] של ר' יוחנן שלוקה על התערובת? לאו [האם לא] משום שהיתר מצטרף לאיסור, ומשום כך חייב האוכל כזית ממקפה זו? ואם כן לא רק בנזיר, אלא אף בשאר איסורים שבתורה היתר מצטרף לאיסור! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
ראו במאמר "משכחת לה בתומי וכרתי". לקריאה הקש/י כאן.
|
 |
 |
|
| תמונה 1. שום – ה"גבעול" בנוי מעלים צילם: Itzuvit | תמונה 2. שום סגול צילם: JJ Harrison |
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.