כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > שעורה - "עצם כשעורה" (נזיר נב ע"א-ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

ועל עצם כשעורה שנחלק לשנים – שעורה

תא שמע ממניינא: ומה הן ששה דברים שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין? על אבר מן המת שבא משני מתים, ועל אבר מן החי שבא משני בני אדם, ועל חצי קב עצמות שבא משני מתים, ועל רביעית דם הבא משנים, ועל עצם כשעורה שנחלק לשנים, והשדרה והגולגולת וכו'" (נזיר, נב ע"א).

שם עברי: שעורה תרבותית שם באנגלית: Barley שם מדעי: Hordeum vulgare

שם נרדף במקורות: שערי

נושא מרכזי: מהו גודל "כשעורה"

לריכוז המאמרים שנכתבו על השעורה וקישוריות הקש\י כאן.

הערה: רשימה זאת מהווה טעימה על קצה המזלג בלבד לנושא סבוך זה ואינה מתיימרת להקיף אותו משום בחינה.

משתני (פרמטרים) גודל שונים של השעורה תופסים מקום חשוב בהלכה ונעסוק בנפח השעורה, משקלה, אורכה ורוחבה.

נפח

בסוגייתנו מובאת משנה (אהלות, פ"ב מ"ג) הקובעת את שיעור העצם הגורמת לטומאה: "דתנן: עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא". הלכה זו מתייחסת לנפחה של שעורה. במשנה (כלים, פי"ז מ"ח) אנו לומדים: "... כשעורה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית זו מדברית וכו'". תוספת הסבר לגודל השעורה אנו מוצאים בגמרא ביומא (עט ע"א): "... בעי רב אשי: עצם כשעורה, בקליפתה או בלא קליפתה, בלחה או ביבשה? רב אשי לא מבעיא ליה הא דרב פפא - גסה איתמר, כל כמה דגסה. רב פפא לא מבעיא ליה הא דרב אשי; לחה שבולת מיקרי, שלא בקליפתה אושלא מיקרי"(1). מדייק רש"י: "אושלא קרי לה - הלכך יבישה בקליפתה הוא דמקרי שעורה". על פי רוב המפרשים שיעור גודל זה מתייחס לטומאה בלבד. הר"ש (כלים, שם) מפרש: "כשעורה שאמרו – עצם כשעורה" ובדומה לו פירשו עוד ראשונים.

משקל

החל מתקופת הגאונים העריכו את משקל המטבעות בשעורים. ערך המטבעות קשור למשקלן והוא חשוב להלכות רבות למשל "ה' סלעים" לפדיון הבן או המונח "שווה פרוטה". הרמב"ם בפיהמ"ש (בכורות, פ"ח מ"ח) כתב:

"כבר בארנו כמה פעמים כי הסלע המדובר עליו בתורה אשר קראו ה' שקל, וקורא אותו גם כסף, כמו שאמר חמשים כסף, ומאה כסף, ואמר שלשים שקלים, יש במשקלו עשרים וארבעה דרהם, משקל הדרהם שש עשרה גרגרים, ואלה לשונות תלמוד שאין בהם ספק. והקבלה אשר בידי מאבא מארי זצ"ל מאביו מזקנו איש מפי איש ז"ל שהגרגרים הללו ששוקלין בהן גרגרי שעורים, ואיני יודע יסוד לכך, ונמצא משקל הסלע שלש מאות גרגרים ושמונים וארבעה גרגרים. וכבר מצאתי משקל הדרהם המצרי מגרגרי השעורים ששים ואחת גרגרים, נמצא משקל הסלע מן הדרהמים של מצרים דרהם ורבע וחרוב בקירוב וכו'".

על הסיבה מדוע נקבעו שיעורי המטבעות על פי משקל השעורה כתב החזון איש (חו"מ סי' טז אות י"ח): "בהיות שהמשקל אינו תולדת טבעי אלא מוסכמי בכל דור אין לו סגולת הנצחי למסור בו שיעורי התורה, ולכן שיערו הגאונים את שקל הקדש במשקל השעורה שמשקלו טבעי ומתקיים בכל דור". הוסיף החזון איש (במכתב שהודפס בהקדמה לספר "שיעור מקוה"): "ואף שבצמח עצמו השינויים מצויים בשינוי הזמנים ושינוי האקלימים אין שינויים אלו מפסידים, ששרש השיעור – הצמח הזה שקבעו חכמים, והוא קובע השיעור בכל זמן ובכל מקום כמו שהאגודל קובע שיעור בכל מקום". לדעתו, אם כן, משקל השעורה קובע את שיעור המטבעות בכל דור על פי משקלה באותו הזמן ובאותו מקום. יש החולקים וסבורים ששיעור המטבעות קבוע ומחושב לפי משקל הסלע הצורי ואילו השעורה מהווה רק סימן שנתנו הגאונים והרי"ף על פי השעורה שהייתה בימיהם. לשיטה זו שיעור המטבעות לא משתנה גם אם משתנה משקל השעורה.

הראשונים ששקלו את השעורה על מנת לקבוע את משקל המטבעות היו אחרוני הראשונים באירופה כשהחלו לנהוג שם כגאונים והרי"ף. בארצות המזרח הייתה ידועה מסורת המטבעות ולכן לא היה צורך בשקילת השעורים. הראשון לשער את משקל "ה' סלעים" בשעורים היה רבי מנחם ממירוזבורג(2). שכתב: "ואני שקלתי (1920 שעורים שיעור "ה' סלעים") פעמיים בשני זמנים ובשני מיני שעורים, לעולם היה ה' לוטי"ן וקונטי'". הרב ח.פ. בניש שיער שעל פי דבריו משקל "ה' סלעים" הוא 76.7 גרם ואם כן משקל שעורה הוא 0.04 גרם. הגר"ח נאה סבר שמשקלה 0.05 גרם. כיום מקובל להעריך משקל זרעים ביחידות של 1,000. משקלם של 1,000 זרעי שעורה נע בין 37 גרם ל – 51 גרם כלומר משקל זרע נע בין 0.037 גרם ל – 0.051 גרם.

אורך ורוחב

מימד גודל נוסף של השעורה מובא בראשונים והוא אורכה ורחבה. בתוספות (מנחות, לה ע"ב) מובא: "... עוד יש אומר דמצות שיעור רוחב הרצועות יותר מכחטה ופחות מכשעורה ואם יותר כשר, מ"ר". שיעור זה מוזכר בגמרא (חולין, מג ע"ב) ביחס לתורבץ הוושט: "... יונה אמר זירא: מבלעתא. וכמה? אמר רב אויא: פחות משערתא ועדיף מחיטתא". ברמב"ם (הלכות תפילין, פ"ג הל' י"ב) אנו מוצאים: "וכיצד עושין הרצועות לוקחין רצועה של עור רחבה כאורך השעורה ואם היתה רחבה מזו השיעור כשרה וכו'". ב"פרי מגדים" (או"ח, א"א סי' כ"ז ס"ק י"ח) נאמר: "בארך שעורה. עיין מ"א. והך אורך שעורה בלא עוקציה, דיש בה עוקצין ארוכים מאוד, ומשמע דבקליפתה משערין אורך שעורה, והעולם אין נזהרים בשל יד במקום ההידוק בכפל שנפסק שם ולא יש שיעור אורך שעורה. וגרדומי רצועות פסולים".

לגבי שיעור אגודל כתב: "רוחב הגודל האמור בכל השיעורין האלו ובשאר שיעורי תורה כולה הוא אצבע הבינוני, וכבר דקדקנו בשיעורו ומצאנוהו רחב שבע שעורות בינוניות זו בצד זו בדוחק והן כאורך שתי שעורות בריוח וכו'" (הלכות תפילין, פ"ט הל' ט'). ב"ערך מלין" (ערך "שעורה") כתב שהשעורה שבה שיער הרמב"ם את רוחב האגודל זהה לשעורים הבינוניות שנאמרו במשנה. המהרי"ט (ח"ב ס"ס י"ט) כתב שמסתבר שהרמב"ם שיער בבינונית המצויה ולא במדברית שהוזכרה במשנה.

הריאליה של גודל השעורה

קביעת משקל השעורה על פי גרעינים מפוחמים שהשתמרו באתרים היסטוריים שונים בלתי אפשרית משום שבגלל השריפה הם אינם מייצגים את המשקל האמיתי. לעומת זאת מקובל במחקר כי השריפה גורמת לקיצור הגרעינים בכ - 10 אחוזים מאורכם ותפיחתם לרוחב בשיעור של כ - 5 אחוזים. על פי הנחות אלו משערים שגודלם הממוצע של גרעיני השעורה שנמצאו באתר ראש זית, המתוארך לתקופה ה - 9 לפנה"ס (תקופת דוד המלך) הוא אורך 5.0 מ"מ, רוחב 2.5 מ"מ ועובי 2.0 מ"מ. גודלם הממוצע של הגרעינים שנמצאו באזור נחל יתיר, באתר המתוארך לתקופת מרד בית שני הוא אורך 6.2 מ"מ, רוחב 2.7 מ"מ ועובי 2.0 מ"מ. גודלם הממוצע של גרגירי השעורים בימינו הוא אורך 8.895 מ"מ, רוחב 3.69מ"מ ועובי 2.64 מ"מ.


תמונה 3. גרגירי חיטה		תמונה 4. גרגירי שעורה עטויים במוץ

(1) פירוש: בעי [שאל] רב אשי: השיעור שאנחנו קובעים לענין דיני טומאת המת כשעורה, האם מדובר בנפח השעורה כשהיא בקליפתה או בלא קליפתה, וכן האם מדובר בשיעורה כשהיא לחה או ביבשה? ומעירים: רב אשי לא מבעיא ליה [נשאלה לו], לא נסתפקה לו הא [שאלה זו] של רב פפא. ומדוע "גסה" איתמר [נאמר], משמע: כל כמה שהיא יותר גסה, ולכן ודאי שהכוונה היא עם גרעינה. ולהיפך, רב פפא לא מבעיא ליה [נשאלה לו], לא נסתפקה לו שאלתו של רב אשי, כי שעורה לחה שבולת מיקרי [נקראת] ולא שעורה, ואילו שלא בקליפתה כבר איננה נקראת שעורה אלא אושלא מיקרי [נקראת]. אלא ודאי הכוונה לשעורה יבישה כשהיא עדיין בקליפתה.
(2) פוסק מחכמי אשכנז בן הדור שלאחר הרא"ש (נפטר 1360).

מקורות עיקריים:

אנציקלופדיה הלכתית חקלאית מכון התורה והארץ (ערך "שעורה").
ח. פ. בניש, 'מידות ושיעורי תורה', הוצאת מכון "כתר תורה" ראדומסק, בני ברק ה'תש"ס.

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים