"נשמה הקנו לו מן השמים"

הרב דב קדרון

נדרים עד ע"ב

במשנה אומרים רבי אליעזר ורבי עקיבא שכאשר אדם נפטר בלי ילדים ואחיו מייבם את האלמנה – זהו מצב שבו "אשה הקנו לו מן השמים", וזה שונה מהמצב הרגיל שבו אדם קונה אשה לעצמו.

בעל פירוש אור החיים (שמות כא, ד) כותב כי האדם נחלק לשנים, חלק אחד רוחני והוא העיקר וחלק אחד גשמי. על דרך הרמז, תפקידו של האדם הוא "לקנות" לעצמו אשה, שהיא הנשמה, כלומר לקיים מעשים טובים וללמוד תורה, ובכך לחזק את נשמתו ואת כוחו הרוחני, כפי שאמרו בספר הזוהר (ח"ג צ"א א) שבאמצעות מעשיו הטובים קונה אדם את הנשמה הנקראת אשה.

רוב האנשים צריכים להתאמץ כדי לקנות את הנשמה, אבל יש יחידי סגולה שזכו להיוולד עם נשמה קדושה ומאירה, ולגבי אנשים כאלו רמזה התורה (שמות כא,ד): "אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת", כלומר אם אדוניו, שהוא הקב"ה נתן לו אשה, כלומר נשמה גדולה, וילדה לו בנים או בנות, שהם המעשים הטובים שעשה, כמו שאמרו חז"ל (ב"ר פ"ל) שעיקר תולדותיהם של צדיקים הם מעשים טובים, אז מכיוון שהאדם הזה עשה את מעשיו הטובים בלי להתאמץ, אין זה נחשב שהוא קנה את הנשמה, אלא "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ", מכיוון שהוא לא קנה את נשמתו כמו אדם אחר שהתאמץ לעשות מעשים טובים.