דיבוב / רפי זברגר

נדרים עב ע''ב
 

הקדמה 

ניתן לכנות את המשנה בריש עמוד ב' ''משנה מייעצת''. היא אינה פוסקת הלכה אלא מספרת לנו מעשי חסידים בעקבות הלכות שלמדנו במשניות הקודמות, בבחינת כזה ראה וקבל עצה טובה:
דרך תלמידי חכמים, עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו, אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין.
תלמידי חכמים הבקיאים בהלכות, מודעים לכך שכאשר הבת שלהם יוצאת מנערות לבגרות הם ''מאבדים'' את הכוח והאפשרות להפר את נדריה. משכך, הם מבצעים ''הפרה גורפת'' של כל הנדרים שלה דקה לפני שהיא בוגרת, כדי להסיר מעליה כל התחייבות ונדר שקיבלה על עצמה בהיותה נערה.
וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו, אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין,
וכן תלמידי חכמים המארסים את נשותיהם, מודעים להלכה נוספת שגם אותה כבר למדנו, שאין מפירים לאשה נדרים קודמים לנישואיה, מה שאין כן בהיותה מאורסה. לכן, דקה לפני שהם נושאים אותן, גם הם מבצעים ''הפרה גורפת'' של כל הנדרים שקבלה על עצמה הארוסה עד לאותה נקודה. ומסבירה מיד המשנה את סיבת ההלכה:
שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר.
כנאמר, אין הבעל הנשוי רשאי להפר בקודמים.
  

הנושא

בעי רמי בר חמא: בעל מהו שיפר בלא שמיעה?
רמי בר חמא מנסה לברר האם בעל יכול להפר את נדרי אשתו גם אם לא שמע אליהם. ומיד מסבירה את צדדי הספק:
וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמו (במדבר ל' , ח) - דוקא הוא, או לאו דוקא הוא?
פרשת הפרת נדרים בפרשת מטות מזכירה שלוש פעמים את הפועל וְשָׁמַע, על שלושת המצבים האפשריים בהפרה.
אב המפר נדרי ביתו הנערה, בעל המפר נדרו אשתו הנשואה לו. ואב וארוס המפירים נדרי נערה המאורסה. בכל המצבים הללו מתלבט רמי בר חמא האם התורה מתכוונת כי חייב לשמוע, ואם אינו שומע ואינו יודע אז גם אינו יכול להפר, או שנאמר כי ''דברה תורה בדרך בני אדם'' שבדרך כלל אדם מפר לאחר ששמע על הנדר, אבל אין השמיעה והידיעה על הנדר מעכבת, ואדם יכול להפר את נדרי אשתו או ביתו גם ללא ידיעה על הנדר.
נלמד את שלושת הניסיונות הראשונים לפשוט את הבעיה, ראשית - מתוך משנתנו:
אמר רבא, תא שמע: דרך תלמידי חכמים, עד שלא יצאת בתו מאצלו, אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין, והא לא שמע!
ברישא של משנתנו למדנו זה עתה כי אבא תלמיד חכם מפר נדרו ביתו באופן גורף זמן קצר לפני שהיא בוגרת. הגמרא מבינה כי האבא לא שמע ולא יודע על נדר מסוים שנדרה, כי אחרת היה מפרט את נדריה במסגרת ההפרה. מכאן לכאורה ניתן לפשוט את בעיית רמי בר חמא וללמוד כי אין צורך בידיעה של המפר על הנדר.
לכי שמע הוא דמיפר.
עונה הגמרא תשובה מפתיעה: ההפרה האמיתית לא מבוצעת באמירה הגורפת של האבא, אלא לאחר מכן שומע מביתו על תוכן הנדרים שנדרה (אם אמנם נדרה) ורק ההפרה שלאחר השמיעה מפירה את הנדרים.
אם כן, כי לא שמע למה ליה למימר?
מיד שואלת הגמרא, אם כן – מה משמעות האמירה הזאת אשר למדנו עליה במשנה. אם אמנם ההפרה לא מתבצעת באמירה זו, מדוע הזכירה זאת המשנה?
הא קמשמע לן, אורחיה דצורבא מרבנן להדורי.
הקדמנו וכינינו משנה זו ''מייעצת'', ואמנם תשובת הגמרא הזאת מביעה את העניין. המשנה מלמדת אותנו כיצד תלמידי חכמים נוהגים. כיצד הם מביאים את בנותיהם לידי סיפור ובירור ענייני הנדרים. הם ''זורקים לאוויר'' משפט כללי שכל נדריה מופרין, ובכך הם מניעים אותה לדבר ולספר, ואחרי שהבת מספרת על הנדרים והאבא שומע, רק אז ההפרה שלו חלה והנדרים אכן מופרים.
תא שמע מסיפא: וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו, אומר לה!
מנסה הגמרא ללמוד מן הסיפא המדברת על הפרת הבעל לפני שהוא נושא אותה לאישה, באותו אופן כמו שניסתה ללמוד מהרישא. ונלמד מכאן כי לכאורה הבעל אינו חייב לשמוע על הנדרים לפני ההפרה.
הכא נמי דאמר לה לכי שמענא.
ועונה הגמרא באותו אופן כמו ברישא. גם ארוס תלמיד חכם מנסה ''להוציא'' מאשתו המיועדת את כל הנדרים שהיו לה לפני כן, וההפרה האמיתית מתבצעת רק לאחר שהוא שומע עליהם ממנה, ומכאן גם אין לפשוט בעיית רמי בר חמא.
תא שמע: האומר לאשתו כל נדרים שתדורי עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין - לא אמר כלום, הרי הן מופרין - רבי אליעזר אומר: מופר; והא לא שמע!
עוברת הגמרא למשנה הבאה (ע''ה) ומנסה לפשוט ממנה את בעיית רמי בר חמא. שם מדובר על בעל היוצא מביתו לתקופה, ומתייחס מראש לנדרים שאשתו תידור. פוסקת המשנה כי הבעל אינו יכול לקיים את הנדרים הללו מראש, אך לרבי אליעזר אם יפר אותם מראש, הרי ההפרה תחול. מכאן לכאורה נפשוט את בעיית רמי בר חמא ונאמר כי אין צורך בשמיעה, שהרי הנדר מופר עוד לפני שהוא חל, בוודאי שלא יכול לשמוע על דבר שטרם קרה בפועל.
הכא נמי דאמר לכי שמענא.
מתרצת הגמרא גם במשנה זו באותו אופן שתרצה במשנה שלנו. ייתכן כי אין ההפרה חלה עתה, אלא רק לאחר שישמע על הנדר. כלומר האמירה שלו עתה תחול בפועל רק לאחר שישמע על הנדר. ושוב אין אפשרות לפשוט את הבעיה.
ולמה לי מן השתא? לכי שמע ליפר לה! קסבר: דלמא מטרידנא ההיא שעתא.
לשאלת הגמרא מדוע שיאמר עכשיו את לשון ההפרה, אם היא חלה רק לאחר שישמע על הנדרים, עונה הגמרא כי אולי יהיה טרוד מידי בעת השמיעה על הנדר וישכח להפר, לכן אמר עתה, וההפרה תחול כאמור רק לאחר השמיעה.
      

מהו המסר

חזרה הגמרא שלוש פעמים על אותה הנהגה מעניינת של אבא ובעל. כדי ''לדובב'' את ביתו או את אשתו, אדם זורק לאוויר ''משפט מגרה'', ובכך בעצם גורמים להיזכר בדברים ואף לדבר עליהם. זוהי עצה חשובה מאוד ביחסי הורים ילדים. לפעמים קשה לדובב ישירות לדיבור, אך אם ''מגרים'' את הילד בדרכים עוקפות, הסיפורים יוצאים מאליהם. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]