שותפים מסונכרנים / רפי זברגר

נדרים סח ע''א-ע''ב
 

הקדמה 

בשלהי דף ס''ו ובתחילת דף ס''ז התחלנו ללמוד את הפרק העשירי. זהו הפרק הראשון מבין שני הפרקים האחרונים במסכת העוסקים בהפרת נדרים. נחזור על העקרונות של הפרת נדרים:
1. הפרת הנדר חייבת להיעשות ביום ששמע המפר (מיד נסביר מי יכול להפר) על הנדר.
2. ילדה קטנה (עד גיל שתים עשרה) או נערה (בת שתים עשרה עד שתים עשרה וחצי) אשר נדרה נדר – אביה רשאי להפר את נדרה.
3. אשה נשואה – בעלה יכול להפר לה את נדרה, רק בנדרים העוסקים בנושאים ש-''בינו לבינה".
4. נערה המאורסה (לאחר קידושין לפני נישואין) אביה וגם בעלה יכולים להפר נדריה יחדיו.
הגמרא שואלת שאלה על מהות ההפרה של בעל אשר אירס נערה (וחייב להפר ביחד עם אביה של הנערה) :
איבעיא להו: בעל מיגז גייז או מקליש קליש?
בכל נושא של שותפות בין אנשים, יש לחקור האם לכל אחד יש חלק יחסי בשותפות, או שכל החלקים שייכים לכל השותפים יחדיו. באותו כיוון שואלת הגמרא גם לגבי הפרת נדריה של אשה על ידי ארוסה: האם הוא ''חותך'' (ביטל) את חלקו בשותפות של ההפרה (מיגז), או שהוא מפחית מעוצמתו וחוזקו של הנדר (מקליש)?
במילים אחרות ניתן להסביר את השאלה: האם יש לכל אחד חלק יחסי בנדר, כך שלאבא ''יש חצי נדר'' ולבעל יש את ''החצי השני''. ואם הבעל הפר, אזי מתבטל חצי נדר ''שלו'', ונשאר רק החצי השני. או לחילופין נאמר כי כל הנדר ''שייך'' לשניהם יחדיו, ולכן כשהבעל מפר את הנדר, הרי הוא צמצם את עוצמתו וחוזקו של הנדר (הקליש בלשון הגמרא) לשניהם יחדיו. שואלת מיד הגמרא באיזה מקרה יהיה נפקא מינה בין שני צידי הבעיה?
בלשון מסכת נדרים (לשון הקרוב לתלמוד ירושלמי) נוסח השאלה: היכא קא מיבעיא לן?
כגון דנדרה מתרין זיתין, ושמע ארוס והיפר לה ואכלתנון, אי אמרינן מיגז גייז - לקייא, אי אמרינן מקליש קליש - איסורא בעלמא הוא, מאי?
עונה הגמרא כי יש נפקות בנערה שאסרה על עצמה בנדר ליהנות משני זיתים. ארוסה הפר לה את הנדר ואביה לא הפר, והיא אכלה את הזיתים. לפי הצד של ''מיגז'' הרי הבעל ''חתך'' מהנדר חצי (זית אחד) ו''נשאר'' נדר על הזית השני, ולכן אם היא אכלה היא חייבת מלקות. לעומת זאת לשיטת ''קליש'', הרי הוא הפחית והקליש את חוזק הנדר כולו, ולכן האשה שאכלה את הזיתים אינה מתחייבת מלקות.
כדי לפשוט את הבעיה, מביאה הגמרא ברייתא המתחילה בשלהי עמוד א', ממשיכה לאורך כל עמוד ב', ומסתיימת בריש דף ס''ט. ננסה ללמודה ולפשוט מתוכה את פתרון הבעיה. 
 

הנושא

הברייתא פוסקת הלכה כאשר הבעל או האבא מתו בעיצומו של תהליך ההפרה, תוך פירוט כל המצבים האפשריים:
תא שמע: אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב?
הכלל הוא שכאשר הבעל מת בטרם קיים את הנדר, הועברה כל סמכות הפרת נדרי הנערה חזרה לאבא, בלשון הברייתא: מת הבעל נתרוקנה רשות הבעל לאב. שלושת המקרים הראשונים עוסקים כשהארוס לא קיים את הנדר:
1. בזמן שלא שמע הבעל קודם שימות,
אם הארוס לא שמע על הנדר, בוודאי שלא קיימו (וגם לא הפר).
2. או ששמע והפר,
גם אם הארוס הפר את הנדר ולאחר מכן מת, אין מניעה שהאבא יוכל להפר (כיוון שהארוס לא קיים את הנדר).
3. או ששמע ושתק ומת בו ביום,
שתיקה באופן עקרוני מהווה קיום הנדר, אך היא חלה רק אם היא (השתיקה) נמשכת עד למחרת היום. מכיוון שהארוס נפטר ביום שתיקתו - אין השתיקה מהווה קיום.
מסכמת הברייתא סיכום בינים: זו היא ששנינו: מת הבעל - נתרוקנה רשות לאב;
ממשיכה הברייתא במקרים שהארוס קיים את הנדר ונפטר, או אז אין לאבא רשות להפר:
4. אבל אם שמע וקיים,
קיים במפורש (לא על ידי שתיקה)
5. או ששמע ושתק ומת ביום שלאחריו
שתיקה נחשבת לקיום רק למחרת, ולכן במקרה שנפטר למחרת, שתיקתו מהווה קיום הנדר.
בשני מקרים אלו אין האבא יכול להפר.
הברייתא עוברת לעסוק במצבים נוספים של פטירת הבעל או האב באמצע התהליך. שני המקרים הראשונים עוסקים בפטירה של המפר, ואנו פוסקים כי הפטירה עוקרת את ההפרה. שני המקרים האחרונים עוסקים בפטירה של האדם שלא הפר.
ההסבר לדין כי מות המפר מבטלת את הפרתו, כיוון שבזמן האירוסין הפרת אחד משניהם ''תלויה ומחכה'' להפרתו של השני. ומכיוון שהשני לא הפר ובינתיים מת המפר, הפרה זו כבר לא יכולה להיות ''תלויה'' ללא האדם שביצע אותה.
6. שמע אביה והפר לה, ולא הספיק בעל לשמוע עד שמת האב, זו היא ששנינו: מת האב - לא נתרוקנה רשות לבעל;
הפרת האב ופטירתו לפני הפרת הארוס, מונעת מהארוס להפר לאחר מכן. בניגוד למקרה מקביל של פטירת הארוס.
זהו יישום הכלל השני: מת האב – לא נתרוקנה רשות לבעל.
7. שמע בעלה והפר לה, ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל, זו היא ששנינו: מת הבעל - נתרוקנה רשות לאב;
זהו לכאורה מקרה זהה למקרה השני לעיל. הראשונים מסבירים מהו בכל אופן החידוש במקרה זה.
8. שמע בעלה והפר לה, ולא הספיק האב לשמוע עד שמת - אין הבעל יכול להפר, שאין הבעל מיפר אלא בשותפות;
במקרה זה הבעל הפר בזמן שהאבא היה בחיים, והיו צריכים להפר יחדיו. למרות שלאחר מכן האבא נפטר לפני שהספיק להפר, אין הארוס יכול להשתמש בהפרה הקודמת, וגם לא להפר שוב. הכלל: בזמן האירוסין אינו יכול להפר לבדו.
9. שמע אביה והפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת - חוזר האב ומפר חלקו של בעל.
זהו מקרה הפוך מהמקרה הקודם. האבא הפר בזמן שהארוס בחיים וצריכים להפר יחדיו. הארוס נפטר לפני שהספיק להפר, במקרה זה חוזרת ''השליטה'' לאבא, והוא יכול להפר את חלקו של הארוס, את חלקו שלו הוא כבר ביצע לפני הפטירה. מסיים רבי נתן ביחס לכל דיני הברייתא וקובע:
אמר רבי נתן: הן הן דברי בית שמאי, בית הלל אומרים: אין יכול להפר;
רבי נתן סובר כי הדין האחרון של הברייתא אינו אלא לשיטת בית שמאי, שהאבא יכול להפר את חלקו של הבעל. אבל בית הלל חולקים וסוברים כי האבא אינו רשאי להפר חלקו של הבעל. מכאן פושטת הגמרא את הבעיה שהוצגה לעיל:
שמע מינה: לבית שמאי מיגז גייז, לבית הלל מקלש קליש, שמע מינה.
השאלה אשר שאלנו בתחילת הסוגיה נתונה במחלוקת תנאים. בית שמאי סוברים כי הפרת הארוס ''חותכת'' ולכל אחד יש ''חצי'' מההפרה. לכן, אם הארוס מת, החצי שלו יכול להיות מופר על ידי האבא, שכאמור ''השליטה'' חזרה אליו.בית הלל סוברים ''מקליש קליש'' ולכן שניהם מפירים את כל הנדר. מכוח סברה זו אין לבעל ''חצי'' שהוא יכול להפר במקום הבעל, ולכן הם סוברים כי האבא אינו יכול ''להשלים'' את חלק הארוס.
    

מהו המסר

ההסבר שהוסבר לעיל לדין העוקר את ההפרה לאחר שהמפר נפטר (הקדמה למקרה 6) מלמדנו כוחה של שותפות בדין. למרות שאחד מהשותפים כבר ביצע את חלקו (הפר), אך מכיוון שהשני טרם השלים את מלאכתו, ובינתיים הראשון נפטר, הרי שהמעשה של הראשון נעקר מן העולם.
מסקנה: כאשר שנים עושים ''שותפות'' ביניהם, ובמסגרת זו ישנה מטלה לכל אחד, שרק ביצוע שתי המטלות ''יסיים'' את המשימה, הרי שרצוי מאוד לסנכרן את שני הביצועים, כדי שלא נגיע לשוקת שבורה (כמו במקרה 6).
על אמרתו של שלמה (קהלת ד', ט'): טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, נוסיף ונאמר לאור מסר זה כי הטוב האופטימלי כשהשניים מסונכרנים ועובדים כצוות טוב ויעיל. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח, ולרפואה שלימה של הרב חיים מאיר בן מלכה
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]