טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ערבי נחל הגדילות על הנחל פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים – צפצפת הפרת
"תנו רבנן: ערבי נחל הגדילות על הנחל, פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים. אמר רבי זירא: מאי קראה קח על מים רבים צפצפה שמו. אמר ליה אביי: ודילמא פרושי קא מפרש, קח על מים רבים ומאי ניהו צפצפה! אם כן מאי שמו? אמר רבי אבהו אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי שיהו ישראל לפני כקח על מים רבים, ומאי ניהו ערבה. והן שמו עצמן כצפצפה שבהרים" (סוכה, לד ע"א).
פירוש: תָּנוּ רַבָּנָן [שנו חכמים] בברייתא נוספת: "עַרְבֵי נָחַל" משמעו מן הערבות הַגְּדֵילוֹת עַל הַנַּחַל, פְּרָט לְצַפְצָפָה שאינה צמח של נחל אלא היא גְּדֵילָה בֵּין הֶהָרִים. אָמַר ר' זֵירָא: מַאי קְרָאָהּ [מהו הכתוב] המלמד על פסלותה של הצפצפה לארבעה מינים שכתוכחה לעם ישראל, נאמר: "קַח עַל מַיִם רַבִּים צַפְצָפָה שָׂמוֹ" (יחזקאל יז, ה), ופירושו: שישראל נשתלו כערבה על מים רבים, ולבסוף נעשו כצפצפה. ומכאן שצפצפה אינה גדילה במקום מים רבים. אָמַר לֵיהּ [לו] אַבַּיֵי לר' זירא: וְדִילְמָא פֵּרוּשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ [ושמא פירוש הוא מפרש] בפסוק זה, וכך יש להבין: "קָח עַל מַיִם רַבִּים" וּמַאי נִיהוּ [ומה הוא דבר זה] "צַפְצָפָה"! ענה לו ר' זירא: לפי דבריך אִם כֵּן מַאי [מה פירוש] "שָׂמוֹ"? אלא בהכרח יש להבין שהערבה נעשתה עכשיו כצפצפה. וכך פירושו של הפסוק שאָמַר ר' אַבָּהוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁיְּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנַי כְּ"קָח עַל מַיִם רַבִּים" וּמַאי נִיהוּ [ומה הוא] זה עֲרָבָה, וְהֵן שָׂמוּ עַצְמָן כְּצַפְצָפָה שֶׁבֶּהָרִים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: צפצפת הפרת שם באנגלית: Euphrates Poplar שם מדעי: Populus euphratica
שם נרדף במקורות: ציפי
הנושא המרכזי: מעמד הצפצפה לעומת הערבה
לריכוז המאמרים שנכתבו על הצפצפה הקש/י כאן.
הצפצפה מוזכרת במקרא פעם בודדת בפסוק ביחזקאל (יז ה'): "ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמוֹ". פסוק זה נאמר בהמשך לפסוקים המתארים את מעשיו של "הנשר הגדול" שבסופם "קח על מים רבים" הפך ל"גפן סרחת שפלת קומה". פשרם של פסוקים אלו עמום לאור כך שבתחילתם דובר על ארז וצפצפה כאשר עיקר המשל עוסק בגפן. השבעים השמיטו את הצפצפה ואילו יונתן תירגם "גפן נצבא" כלומר גפן נבחרת פירוש המתאים להמשכו של המשל. המפרשים שגרסו "צפצפה" הבינו שצפצפה היא מין ערבה נחותה והסבירו לאור כך את המשל:
הרד"ק (שם) פירש:
"צפצפה שמו - פי' רז"ל שהוא מין ממיני הערבה הפחותה וכן פירוש מפסוק אני עשיתי אותם כערבה הגדלה על מים רבים והם שמו עצמם כצפצפה הגדלה בין ההרים ולדבריהם פירשו שמו שם ישראל עצמו. ויונתן תירגם גפן נצכא שוייה רוצה לומר אף על פי שלקח זרע וזרעו שם אותו כגפן נטועה כלומר כי במהרה גדלה כי החרצן הנזרע לא יצמח ויגדל במהרה כמו הגפן הנטועה".
המלבי"ם פירש:
"ויקח מזרע הארץ. ר"ל שלקח את מה שראוי להרכיבו באילן אחר שזה נקרא זרע באילנות, ויתנהו בשדה זרע היינו שהרכיבו בזרע אחר, קח על מים רבים לקח מזרע הארץ שהיה תחלת גדולו על מים רבים, צפצפה שמו, ושם אותו והרכיבו בצפצפה שהוא מין ערבה הגדלה בהרים בלי מים, והנמשל שלקח את צדקיהו שהיה מזרע המלוכה והמליכו שיהיה תחתיו שבזה הרכיבו בשדה זרע שיהיה מולך תחת ידו כענף המורכב שהוא כפוף תחת האילן שיונק ממנו. והגם שבבבל גדלו ערבים (כמ"ש על נחל הערבים ישאום, על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו) הרכיבו בצפצפה שהוא מין ערבה גרוע, ר"ל שתחת רוב השפע שהיה לו בא"י השכינו באופן שיהיה חרב ויבש וישכן חררים בלא טובה וברכה".
הדמיון הרב בין הצפצפה והערבה הביא לכך שחכמים נזקקו לראיה שלמרות קיומו הם נחשבים למינים שונים. רבי זירא הוכיח את ההבדל בין המינים מהפסוק "קח על מים רבים צפצפה שמו". מפרש רבי אבהו: ה' העמיד את עם ישראל כערבה הנשרשת ואחוזה על מים רבים (חז"ל פירשו "קח" הוא ענף ואכן בסורית קחוא הוא ענף) אך הם שמו את עצמם כצפצפה הגדלה בהרים. מכאן שהצפצפה איננה מין ערבה אלא מין אחר גרוע יותר שהרי ה' מוכיח את ישראל על השינוי שעברו לרוע.
 |
|
 |
|
תמונה 1. ערבה לבנה צילם: MPF |
|
תמונה 2. צפצפת הפרת צילם: copepodo |
|
|
 |
|
תמונה 3. צפצפת הפרת - עלים צעירים צילם: ברוך אליצור |
|
תמונה 4. צפצפת הפרת - מגוון עלים מעץ בודד |
הרחבה
החוקר י. פליקס ז"ל הציע פירוש מפורט לפסוקים ביחזקאל (פרק י"ז)(1) (לפני קריאת פירושו רצוי ללמוד את הפסוקים במשל שזכה לכינוי "משל שני הנשרים והגפן"(2)). במשל זה אנו מוצאים ארז, גפן, צפצפה וערבה ("קח") המסמלים את נופי החזון שבפרק. הארז מסמל את את הרי הלבנון, הגפן את הרי ישראל, הצפצפה והערבה את נוף נהרות בבל ארץ מגוריו של יחזקאל. לדעת פליקס משל הגפן של יחזקאל הוא משל/חידה על גנן בדמות נשר שהעביר נטיעות ממקום למקום:
הנשר הגדול, גדול הכנפיים, ארך האבר, מלא הנוצה, אשר לו הרקמה בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז, את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רֹכלים שָׂמו. הכוונה למלך בבל אשר "קטף" ממולדתו את מלך יהודה – כנראה יהויכין – אותו הוא מדמה לארז ואת ירושלים הוא מכנה "לבנון". את היחור שקצץ הסובל מהחום העביר נבוכדנצר לבבל העמוקה והחמה מקום שאין ליחור סיכוי להיקלט. סופו של היחור שהוא מתייבש בבבל שאותה מכנה יחזקאל "ארץ כנען בעיר רכלים". גורל זה פקד את יהויכין שמת בבבל.
בהמשך מבצע הגנן העברה נוספת: "ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע, קח על מים רבים, צפצפה שָׂמו, ויצמח ויהי לגפן סֹרחת שפלת קומה". בשלב זה בחר מלך בבל בגפן שהיא גידול מקומי "מזרע הארץ". הכוונה כנראה לצדקיהו שהיה פחות רגיש ומיוחס (לא היה היורש הטבעי של כסא המלכות). הוא נמשל לייחור של גפן המשתרש בקלות בדומה ל"קח על מים רבים צפצפה שמו". הכוונה לייחור של צמחי גדות נחלים דוגמת הערבה ("קח") והצפצפה המשתרשות באדמה לחה תוך ימים. מכאן שהייחור של הגפן נקלט באדמת יהודה באותה מהירות שנקלטים ייחורי הערבה והצפצפה לאורך נהרות בבל מקום מושבו של יחזקאל.
הגפן נקלטה באדמת יהודה אך נגזר עליה שלא להתרומם אלא להיות "גפן סרחת שפלת קומה". ולפי פשר המשל שבפסוק י"ד: "להיות ממלכה שפלה, לבלתי התנשא". אמנם באופן טבעי הגפן נסרחת על פני הקרקע אך כאשר פוגשת נקודת משען גבוהה היא מטפסת עליה בעזרת הקנוקנות. במשל הנוכחי הגפן פגשה נקודת משען מוזרה בדמות "נשר אחד גדול". נשר זה אינו אקטיבי כנשר הראשון המעביר נטיעות כלומר ראשי מדינות מארץ לארץ אלא פאסיבי. הכוונה למלך מצרים שנמשלה ל"משענת הקנה הרצוץ" שבו ביקש צדקיהו למצוא בן ברית. הגפן טיפסה על הנשר והתפתחה "להיות גפן אדרת" אך הוא נטש אותה והמריא. בהמריאו "את שורשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש". הנמשל הוא שני מלכי בית דוד האחרונים שמפלתם נגרמה על ידי מלכי בבל ומצרים.
(1) בספרו "עצי יער ונוי" (עמ' 218-220).
(2) לנושא זה נדרשו רבים. ראו למשל את פירושו של הרב א. בזק באתר "תורת הר עציון".
רשימת מקורות:
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי - צמחי התנ"ך וחז"ל (218-222).
ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה. עמ' 138-139.
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "צפצפת הפרת", "צפצפה מכסיפה".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
