מעלתו של בבא בן בוטא
הרב דב קדרון
נדרים סו ע"ב
בגמרא מסופר על בעל ואשה שלא הבינו זה את זו, כי דיברו בניבים שונים של ארמית, וכאשר הבעל ביקש מאשתו להביא שני אבטיחים היא הביאה שני נרות, ואז אמר לה הבעל: לכי שברי את הנרות הללו על "רישא דבבא" וכוונתו הייתה לראש הפתח, הדלת שבשער הבית. אולם היא הבינה שרצונו לשבור אותם על ראשו של בבא בן בוטא שהיה גדול הדור. בבא בן בוטא היה יושב על פתח בית הדין ודן את הדין, הלכה האשה ושברה את נרות החרס על ראשו של בבא בן בוטא. אמר לה: מדוע זה שעשית כך? אמרה לו: כך ציוני בעלי! אמר לה: כיון שאת עשית רצון בעליך - המקום יוציא ממך שני בנים שיהיו כמוני, כבבא בן בוטא.
כתב על כך המשגיח המפורסם ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל (מובא בלקט ביאורי אגדות):
ונוראות להתבונן: יושב בבא בן בוטא גדול הדור בבית דינו, ובאה אשה ושוברת על ראשו שתי נרות, ובבא בן בוטא אינו כועס, אלא שואלהּ בפשטות מה עשית כן, וכאשר משיבה שכך צווני בעלי, מברכה ברכה רבה כל כך שתזכה ויהיו לה שני בנים כבבא בן בוטא. שכיון שראה שהאשה עושה דבר טוב שמקיימת רצון בעלה, ואף על גב שסבר כי בעלה רשע גמור, שהרי לא ידע שלא כך ציוה בעלה ורק האשה לא הבינה את לשונו, מכל מקום בראותו מעלה אצל האשה, לא התחשב בכך, וויתר והבליג על בזיונו, והשפיע לה שפע ברכות עד בלי די. ולכאורה כאשר נתבונן בכך, נראה שזה למעלה מכוחות אנוש, ורק מי שזכה להגיע למדותיו של הקב"ה, מדרגת סובל עלבון אשר לא יכילהו רעיון, יכול להגיע לכך.
