שבויים בקונספציה / רפי זברגר

נדרים סד ע''א
 

הקדמה 

בסייעתא דשמיא אנו מתחילים את הפרק התשיעי. לאחר שלושה פרקים בהם עסקנו בלשונות נדרים, חוזרים לעסוק בענייני התרת נדרים. נלמד את המשנה הראשונה בפרק.
 

הנושא

רבי אליעזר אומר: פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו, וחכמים אוסרין.
כדי להבין את מחלוקתם של התנאים ניזכר בייחס שלמדנו כבר מספר פעמים בגמרא לעיל, כי נדר אינו דבר חיובי. רצוי לו לאדם שלא ידור בדרך כלל, עד כדי כך שמשווים אותו לבונה במה לעבודה זרה.
לאור זאת ברורה האפשרות להתיר את הנדר לדעת רבי אליעזר, בכך ששואלים אותו: אם היית יודע כי נדר שנדרת לא מביא כבוד להוריך, שיש להם ''בן נדרן'', האם בכל אופן היית נודר? ואם הוא יענה בשלילה, הרי לפי רבי אליעזר זהו פתח טוב ועל ידו אפשר להתיר את נדרו. חכמים חולקים וסוברים כי אין לפתוח פתח באופן הזה, נראה שזה מאותה סיבה שנלמד מיד בהמשך המשנה לגבי פתח בכבוד מקום.
אמר רבי צדוק: עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבוד המקום!
רבי צדוק ממשיך את הקו של רבי אליעזר ואומר כי ניתן לפתוח אפילו בכבודו של הקדוש ברוך הוא. שהרי כפי שהקדמנו נדר נדמה לבניית במה, ואם כן, שואלים את הנודר, האם היית נודר אילו היית יודע כמה מעשה זה אינו לכבודו של הקדוש ברוך הוא. ואם הוא ייענה בשלילה על כך ניתן בזה להתיר את נדרו.
אם כן, אין נדרים.
יש הגורסים שזו תשובת חכמים לרבי צדוק, שהרי אם באמת נפתח נדרים בכבוד המקום, הרי שעקרנו כמעט כל דיני נדרים, שהרי בפתח זה אפשר לפתוח כל נדר. הגמרא תסביר בשני אופנים מדוע באמת יפתחו את כל הנדרים.
בכל אופן לאור זאת יש לומר כי גם רבי אליעזר המאפשר פתיחת נדר בכבוד אביו ואמו, כנראה לא יסבור שאפשר לפתוח נדר בכבוד המקום.
מודים חכמים לרבי אליעזר, בדבר שבינו לבין אביו ואמו, שפותחין לו בכבוד אביו ואמו.
אם הנדר קשור באופן ישיר להורי הנודר, כמו למשל שאסר עליהם ליהנות ממנו, הרי שגם חכמים מודים כי ניתן לפתוח בכובד הוריו. הגמרא מסבירה דין זה לפי כל אחד מההסברים של הקטע הקודם.
ועוד אמר רבי אליעזר: פותחין בנולד, וחכמים אוסרין.
רבי אליעזר ממשיך ומתיר לפתוח נדרים גם בדברים שלא היו קיימים בשעת הנדר ו''נולדו'' לאחר מכן. הגמרא מביאה פסוק המוכיח את שיטתו. חכמים מסבירים אחרת את הפסוק הנ''ל, חולקים ואוסרים לפתוח גם בנולד.
מסבירים חלק מן הראשונים (רא''ש, ר''ן) טעם מעניין מאוד בדברי חכמים: התרת נדר בעצם קובעת כי אם הנודר היה יודע דבר מסוים לא היה נודר. בנולד, אומרים חכמים, גם אם היינו אומרים לו שיקרה דבר ''נולד'' בעתיד, הנודר לא יאמין לנו, ויחשוב כי דבר זה לא יקרה, ולכן הוא לא נמנע מלנדור. לכן אין לפתוח בנולד לדעתם של חכמים.
ממשיכה המשנה להדגים במספר אופנים דין ''נולד'':
1. כיצד? אמר קונם שאני נהנה לאיש פלוני, ונעשה סופר או שהיה משיא את בנו, ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או שהיה משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר,
אדם הדיר אדם את עצמו מחברו, ולא שיער באותו זמן כי החבר ייהפך להיות סופר ואז יצטרך לשירותיו. או שהחבר השיא את בנו, והנודר מעונין להשתתף בחתונה. עובדות אלו לא היו קיימות בעת הנדר ונולדו מאוחר יותר.
2. קונם לבית זה שאני נכנס, ונעשה בית הכנסת, אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית הכנסת לא הייתי נודר
אדם הדיר עצמו מבית מסוים ולא שיער כי בית זה ייהפך לבית כנסת, והוא כמובן ירצה להתפלל בתוכו.
מקרים אלו ודומים להם נקראים ''נולד'' ועליהם יש מחלוקת בין רבי אליעזר המתיר להשתמש בו, לחכמים שאוסרים.
   

מהו המסר

הסבר הראשונים בדעת חכמים לעניין נולד משקף תכונה פסיכולוגית מוכרת - עצימת עיניים מראות דברים.
מזהירים אותו ואומרים לו כי משהו יקרה בעתיד, והוא בשלו. ממשיך להאמין כי דבר זה לא יקרה, ואפילו נודר על סמך אותה ''אמונה לא מציאותית''.
יש תופעה יותר קיצונית, כאשר אדם מתעלם אפילו מעובדות שכבר קורות וקיימות עתה, כי זה נוגד את ה''קונספציה'' שלו. העובדות אינן משקפות את הלך רוחו, את דעתו או אמונתו ולכן הוא בוחר להתעלם מהן. הוא יודע ''להסביר'' אותם באלף נימוקים והסברים, למרות שהם נוגדים את המציאות. נוהגים בימינו לומר על אנשים אלו שהם מקיימים את המשפט: ''אל תתנו לעובדות לבלבל אותם''.
עם אנשים כאלו קשה עד בלתי אפשרי להתווכח או אפילו לדון. שכן, שום דבר לא ישכנע אותם ולא יזיז אותם מדעתם, אף אם יציגו בפניהם עובדות הנוגדות את דעתם. יש להכיר בעובדה זו ולהימנע מלהיסחף אחרי דיוני סרק שכאלו.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח, ולרפואה שלימה של הרב חיים מאיר בן מלכה
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]