מהי "שבת תמימה"?
הרב דב קדרון
נדרים ס ע"א
בלשון המשנה שבוע נקרא "שבת". כך גם בלשון התורה, כפי שמוכיח הרש"ר הירש זצ"ל מהפסוק לגבי ספירת העומר (ויקרא כג, טו): "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה", ש"שבתות" היינו שבועות, כי לא ייתכן שהכוונה היא לימי שבת בלבד, כי אילו זו הייתה הכוונה, אזי המילה "תמימות" לא שייכת.
מתוך המשנה הוא מבין שהמילה "שבת" כוללת את יום השבת עם ששת ימי השבוע, ואין זה חשוב אם מדובר בששת הימים שלפני השבת או ששת הימים שאחרי השבת. כל יחידת זמן של שבעה ימים שבתוכם שבת – נקראת "שבת". כלומר: יום השבת נתפס כתחילה, כתכלית או כמרכז של ימים הנלווים אליו או המתקבצים סביבו; ומכאן משמעות "שבת תמימה": יום השבת על כל ששת ימי השבוע הנלווים אליו; שבוע אחד מיום ליום.
הוא מוסיף, שמשמעות השבת מתפשטת לימי השבוע שלפניה ושלאחריה. לפי חז"ל: יום ראשון, שני ושלישי נחשבים כנלווים אל השבת שעברה; ויום רביעי, חמישי וששי נחשבים כהקדמה לשבת הבאה (עי' פסחים קו ע"א). על פי זה הוא מבאר: "שבע שבתות תמימת תהיינה": יעברו שבעה מעגלי - שבת תמימים; שבע פעמים תפעיל השבת את כוחה המחנך על ימי המלאכה שבתחום השפעתה; כלומר: שבע פעמים תהא השפעתה ניכרת על ששת ימי השבוע, בין אם קדמו לה בין אם באים אחריה.
